פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות ט:ב:ב

גמ' לכושל שבראיותיו. למי שהראיה שלו חלוש ביותר כדמפרש ואזיל כגון מלוה בעדים וכו' ינתנו למלוה בעדים שנקרא כושל לפי שאינו טורף משועבדים וכעין שפי' רש"י ז"ל למי ששטרו מאוחר שלא יוכל לטרוף לקוחות הקודמים לו:

לכושל בגופו. קס"ד למי שהוא רך ואינו יכול לדון ולרדוף כ"כ אחר חובו והיינו דפריך הגע עצמך הוה עתיר אם אפילו הוא עשיר כגון אילין דבר אנדראי שהיו עשירים ולא תקיפי כולי האי וא"כ לא שייך אבתריה הא דקאמר ר"ע אין מרחמים בדין:

א"ר אחא לכושל בגופו ועני. הוא דקאמר וכן אמר ר' יוחנן בבבלי דף פ"ד לכתובת אשה שהיא נקראת כושל שאין דרכה לחזור אחר נכסי המת ולבקש היכן יש לו קרקע כמו האיש:

כהדא. מעשה בקרובתו של רבי שמואל ב"א שנתנו לה משום כושל והביא ר"ל עבדיו של הנשיא והוציאו ממנה דס"ל כר"ע שינתנו ליורשין:

הוה מסתמיך. ואזיל על כתפי' דר"ש בר בא ושאל לו מה נעשה בדינה באותה הענייה וסיפר לו כל המאורע שר"ל הוציא ממנה:

ויפה נעשה. בתמיה כלומר שהיה ר"י מתמה אם יפה הוא לעשות כן לחזור הדין אחרי שכבר זכתה האשה:

אי נאמר. אם נאמר דכך הוא דר"י ור' שמעון בן לקיש כל חד לשיטתיה הוא דאזיל במאי דפליגי לקמיה ומפרש ואזיל הכל מודים שאם טעו הב"ד בשיקול הדעת שאין מחזירין הדין שיקול הדעת הוא כגון דפליגי תרי אמוראי ולא איתמר הילכתא לא כמר ולא כמר וסוגיא דעלמא אזיל כחד ועביד כאידך מדברי תורה. אם טעו בדבר שהוא מפורש בתורה ד"ה מחזירין הדין. מה פליגין. לא נחלקו אלא בטעות דבר משנה שר"י אמר בטעות משנה שיקול הדעת כלומר טעות משנה הוא כטעות בשיקול הדעת ואינו חוזר הדין והילכך היה מתמה על שחזר ר"ל הדין ואפילו הוי טעות דבר משנה:

ר"ל אומר טעות משנה. הוי כטעות ד"ת וחוזר:

היא טעות משנה היא טעות זקינים. כלומר וה"נ אע"פ שאינו סתם משנה טעות זקינים היא דהלכה כר"ע והם פסקו כר"ט וכטעות משנה היא וחוזר: