פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות ז:ח:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Kesubos 7:8:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Ketubot 7:8:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' כיני מתני'. כן אנו גורסין במתניתין האיש שהיו בו מומין קודם שנשאה אין כופין דסברה וקיבלה אבל נולדו בו אח"כ כופין אותו להוציא. וכן פליגי בבבלי דף ע"ז בגירסת המשנה ולרבי חייא בר רב התם תני היו:
וכפפו. אותו להוציא במומין גדולים כרשב"ג:
ואתייא דרב בשאין בו. כלו' בשלא נולדו עכשיו בו אלא שהיו בו והיותר נראה דגרסינן בשהיו בו כדאמר רב לעיל וכלומר דאשמעינן לרב דגריס במתני' אליבא דת"ק בשהיו בו אבל אם נולדו בו כופין להוציא ואפי' במומין קטנים:
ודרשב"ג בשנולדו בו. כלומר לרשב"ג דמחלק בין מומין גדולים למומין קטנים וע"כ בשנולדו בו דאי בשהיו מה לי גדולים מה לי קטנים הא סברה וקיבלה ופליגי ת"ק ורשב"ג במומין קטנים ובשנולדו בו:
אתייא דרשב"ג כר"מ. ופריך היי דין ר"מ כהי ר"מ קאמרת:
בקדמייא באחרייא. אם כר"מ דמשנה ראשונה שלפני זו היו בה מומין ועודה בבית אביה כו' דשמענו התם לר"מ דלא מחלק בין מומין שבסתר למומין שבגלוי ועלה קאמרת כמו דר"מ מחמיר במומין כן נמי רשב"ג או כר"מ דמשנה אחרונה שאחר זו ועל כולן אמר ר"מ כו' וכלומר דהא דקתני לקמן ואלו שכופין אותו להוציא אליבא דרשב"ג הוא אבל לרבנן אין כופין לאיש כלל ואם עלה קאמר' קשי' דהא לא אתי' מילתיה דרשב"ג כר"מ לא בקדמייא ולא באחרייא כדמסיק:
אין בקדמייא. אם דעתך כר"מ במשנה שלפני זו:
עד שיתנה. כלומר הא שמענו לר"מ לעיל דלעולם יכול הוא לטעון אפילו במומין שבגלוי ולא אמרינן מסתמא ראה ונתפייס ועד שיתנה עמה דסביר וקיבל הוא על אלו המומין והכא הא אמרי' לרשב"ג נולדו דוקא הוא דכופין אותו הא היו בו אמרינן מסתמא סברה וקיבלה ואע"פ שלא התנה עמה:
ואין באחרייא. אם כמשנה שלאחריה נמי לא אתייא דרשב"ג כר"מ דהא ר"מ קאמר התם אפילו התנה עמה לאו כלום הוא דכסבורה היתה שיכולה לקבל ועכשיו אינה יכולה לקבל. ואפשר לפרש האי ואתייא דרב כו' בלשון קושיא כלומר לרב דגריס ברישא בשהיו אבל נולדו לא קשיא הא דרשב"ג ע"כ בשנולדו בו דאלת"ה מ"ש מומין גדולים ומ"ש מומין קטנים הא סברה וקיבלה וכעין קושית הבבלי התם להאי מ"ד דתני שהיו ומשני ר"ז דרשב"ג כר"מ ס"ל ופריך כהיי ר"מ דלא אתייא לא כר"מ כו' כדפרישי' ולא ניחא ליה לשנויי כדמשני בבבלי ע"ז כסבורה היא שיכולה לקבל ועכשיו אינה יכולה לקבל דא"כ אמאי נקט רבן שמעון בן גמליאל מילתיה בסתמא היה לו להשמיענו רבותא טפי דאפילו בשהתנה עמה יכולה היא שתאמר כן כדאמר ר"מ במשנה דלקמן:
אלא סלקת מתניתא כרשב"ג. כלומר לא תיתני והיו ברישא אלא כולא מתני' בהך דרשב"ג סלקא והיינו בשנולדו ועלה קאמר רשב"ג דדוקא במומין קטנים אין כופין אבל במומין גדולים כופין:
ואלו הן שכופין אותו להוציא כרבנן. בעיא היא אם נימא דמתניתין דלקמן אלו שכופין כרבנן אתייא ולא כרשב"ג דלדידי' הא אמרינן דוקא בשנולדו כופין הא בשהיו אין כופין או דילמא במומין אלו אפילו רשב"ג מודה דאף בשהיו כופין דכסבורה כו':
נשמעינה מן הדא. דקתני בתוספתא דמפרש רשב"ג אלו הן מומין גדולין אם היה סומא כו' אלמא דוקא במומין כאלו קאמר דכופין אבל מומין דקחשיב במתני' דלקמן מוכה שחין כו' לא:
הדא אמרה דסלקת מתני'. האיש שנולדו כו' כרשב"ג כדאמר ומתני' ואלו שכופין כרבנן: