עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפני משה על תלמוד ירושלמי כתובות

פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות ז:ז:ג

Penei Moshe on Yerushalmi Kesubos 7:7:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text

Open in the reader →

והתיר לה. נדרה:

זקן עוקר את הנדר מעיקרו. שפותח לה בחרטה אדעתא דהכי מי נדרת והוי כמי שלא היה עליה נדר בשעת קידושין:

אלא מיכן ולהבא. ובשעת הקידושין הטעתו:

מתניתא. הך ברייתא דתני אפי' התיר לה הזקן אינה מקודשת כר"א היא:

דתני תמן. פ' השולח במתני' המוציא אשתו משום נדר לא יחזיר ר"מ אומר כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר וכדמפרש התם טעמא משום קילקילא דסבר ר"מ רוצה אדם שתתבזה אשתו בב"ד ולילך אצל חכם להתיר נדרה הלכך נדר שצריך חקיר' חכם יכול הוא לקלקלה שיאמר אילו הייתי יודע שהחכם יכול להתירו אפי' היו נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשך ונמצא גט בטל ובניה ממזרין ולפיכך אמרו חכמים לא יחזיר ומתחילה אדעתא דהכי מגרשה שלא יוכל לומר כן ושאינו צריך חקיר' חכם אלא הבעל עצמו יכול להפר ולא מצי מקלקלה שהיה לו להפר יחזיר. ור"א אמר לא אסרו זה אלא מפני זה. כדמפרש טעמא בדין היה נדר שהוא צריך חקיר' חכם יחזיר דאין בו קילקול דסבר ר"א אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד ולאו כל כמיניה לומר אילו הייתי יודע וכו' ומפני מה אסרוהו מפני נדר שאין' צריך חקיר' חכם דבהא יכול לכחש ולומר לא הייתי יודע שיכול אני להפר וגזרו בהאי אטו האי אלמא ס"ל לר"א אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד והילכך אפילו התירה הזקן אינה מקודשת דאדעתא דהכי לא קידשה וברייתא דלעיל דקתני מקודשת כר"מ היא והכי מוקי לה בבבלי דף ע"ד:

אית תניי תני. הא דקתני במתני' אינה מקודשת אין כאן קידושין כלל קאמר ומותרת להנשא בלא גט:

אית תניי תני אסורה להנשא בלא גט. ואינה מקודשת דקאמר שלא גמרו בה הקידושין ונ"מ אם קיבלה קידושין מאחר צריכה נמי גט משני:

הוון בעיי מימר. בני הישיבה דמ"ד מותרת בלא גט כר"א היא דס"ל אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד והילכך לא חיישינן שמא תלך אח"כ לחכם ותתיר נדרה ויהיו הקידושין חלו למפרע דאדעתא דהכי לא קידשה:

ומ"ד אסורה. רבנין היא דס"ל אדם רוצה וכו' וחיישינן ודחי לה הש"ס כולהו הני ברייתא אליבא דרבנן ודכ"ע ס"ל אדם רוצה וכו' ובהא פליגי דמ"ד מותרת בלא גט ס"ל דלא חיישינן שמא תלך אחר זמן לחכם להתיר נדרה:

שמתוך וכו'. כלומר שהרי יודעת היא שיכולה לילך אצל חכם ויתירנה ולא יודע להבעל כלום מנדרה ואע"פ כן היא אינה הולכת עד שנודע נדרה לבעל תו לא חיישינן שמא תלך אח"כ דרוצה היא לקיים נדרה ולפום כן מותרת להנשא בלא גט:

ומ"ד אסורה. ס"ל דאפ"ה חיישינן שמא תחזור בה אח"כ ותלך לחכם להתיר נדרה ונמצאו קידושי הראשון חלו למפרע ובניה מן השני באין לידי ממזרות לפום כן אסורה להנשא בלא גט: