פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות ו:ו:ד
Penei Moshe on Yerushalmi Kesubos 6:6:4 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Ketubot 6:6:4) · פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →עד שמת הבן. ונפלה הירושה לפני הבנות:
השניה נוטלת עישור נכסים. מתחילה כמו הראשונה ואח"כ חולקות השאר בשוה:
תמן. הא דאמרינן הבת בוטלת עישור נכסים בשלא היה לה להתפרנס מהירושה והראשונה בדין נטלה שהיה הבן קיים אבל הכא שמת הבן ויש לה במה להתפרנס חולקות בשוה ותמכור את חלקה ותתפרנס ממנו וכן אמר ר"י בבבלי דף ס"ט השני' ויתרה עישור נכסים:
טעמא דרבי חנינא. דאמר לא ויתרה דס"ל אם מן המשועבדין ששיעבדו האחין את הנכסים הבת גובה עישור נכסים מהן דקי"ל מוציאין לפרנסה ממשועבדין לכ"ש דגובה ממה שלפניה שהנכסים בעין:
רבי יוחנן. דלא אמר הכי כדעתיה לטעמיה הוא דאזיל דלא גבי לפרנסה מן המשועבדין:
מאן גבי רבי חנינא גבי גרסינן. וכן הוא בגיטין דפליגי התם בהאי תלמודא וקאמר שם מאן גבי רבי חנינא כדקאמר הכא ונקט לה כאן נמי בהאי לישנא:
איתפקד גביה מדל דיתמין. הופקד אצלו משל היתומין ונכסיהן. את כל הון ביתו תרגומו כולא מידלא דביתיה:
והוה תמן יתמיין בעיין מפרנסא. והיו היתומות צריכות לפרנסה ומיירי שהופקדו אצלו בשביל היתומים הזכרים ולפיכך נשאו ונתנו בדבר דאל"כ הרי מגיע לבנות עישור נכסים מן הדין א"נ דמיירי שבגרו הבנות ופלוגתא היא לעיל פ"ד הלכה י"ב וכן בבבלי פירקין אם אבדו פרנסתן:
ואין קמון יתמי וערון. אם יבאו הזכרים ויערערו בדבר אטול מהן ואחזור להם:
אפי' כן. ראו היתומים אח"כ ולא עירערו כלום:
וכן נפיק עובדא כרבי חנינא. דהשניה נוטלת עישור נכסים וכן נמי מוציאין ממשועבדין לפרנסה. אבל בבבלי מסיק כר"י דהשניה ויתרה ומודה הוא דמוציאין לפרנסה ממשועבדין ושאני התם דאיכא רווח ביתא שנשתכרה הרבה שנוטלת חצי הירושה:
כאלו חריבין. רבי אבון פליג דרואין את הנכסים שנשתעבדו כאלו חריבין הן ואין מוציאין מהן לפרנסה: