פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות ו:ד:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Kesubos 6:4:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Ketubot 6:4:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' פסקה להכניס לו בה' מאות דינר שום. שהכניסה לו כלים ושמאתן בה' מאות דינר:
עשה אותו ארבע מאות. כלומר מן הדין לא היה צריך לקבל עליו כי אם ארבע מאות דינר כדתנן וכנגד השום הוא פוחת חומש והוא לא עשה כן אלא קיבל עליו לכתוב בכתובה אלף דינרין:
אם עשת קיצותא. כלומר שקיבל עליו סתם ולא כתב בכתובה שהוא מקבל עליו סך זה נגד השום שהכניסה לו כך וכך אלא עשה קצבה מסך אלף דינרין סתם בכתובתה:
גובה. היא את הכל שהרי נתרצה בכך וקיבל עליו לכתוב בכתובה אלף זוז ואפילו לא הכניסה לו כלום נתחייב במה שכתב לה:
ואם לאו. שלא עשת קיצותא סתם אלא שכתב בכתובה שהוא מקבל עליו אלף זוז נגד השום שהכניסה לו בחמש מאות:
מיגרע. מנכה לה וגורעת כנגדן שהרי הטעות ניכר מתוכו:
חמשה דינר לכל סלע. כלומר שמנכה לה מהסך ומחשב לה כל סלע שהוא נותן לה בחמשה דינר ועולה לארבע מאות דינרין המגיעין לה שהרי ק' סלעים ד' מאות דינרין וכשנותן לה ק' סלע ומחשב כל סלע בה' דינר כדי למלאות השום של חמש מאות שהכניסה לו הרי נתקבלה ד' מאות דינרין:
ואינו נוגע בתוספת. ביותר מהסך הזה שהוסיף לה עד סך אלף זוז אינו נוגע ואינה גובה כלום:
פסקה להכניס לו חמשה מאות דינר כספים. ומן הדין עושה אותן ז' מאות ומחצה שהוא שליש יותר כדין הכספים ולא עשה כן וכו':
מיגרע ששה דינר לכל סלע. כלומר שמנכה לה מסך אלף זוז שכתב בכתובה ומחשב לה הסך שהכניסה לו שהן קכ"ה סלעים כל סלע וסלע בששה דינרים כדון הכספים שמוסיף לה ב' דינרים על כל סלע ועולה לשבע מאות וחמשים דינרין המגיעין לה ואינו משלם לה התוספת:
פסקה להכניס לו אלף זוז. כספים וצריך לעשותן מן הדין ט"ו מנה לא עשה וכו':
אין פוחתין לבתולה וכו'. וגובה כדינה ולקמיה פריך עלה:
הכא את אמר מיגרע וכו'. אמאי קאמרת ברישא דמנכה לה מהסך הכתוב בכתובה ונותן לה בפי ערך המגיע לה ובסיפא קאמרת דאינו מיגרע כלומר שאינו מחשב עמה לנכות לפי החשבון ואינו נותן לה אלא כדינה לבתולה מאתים וכו' ואמאי לא תגב' לפי ערך המגיע לה ומשני דסיפא מיירי שנטלה מקצת המגיע לה:
ופריך הכא את אומר נוגע בתוספת והכא וכו'. כלומר אמאי לא נקט נמי בסיפא דאינו נוגע בתוספת כמו דקאמר ברישא ומשני בשלמא ברישא דהוסיף לה על המגיע לה הילכך איצטריך לאשמעינן דאין משלם לה התוספת דלא תימא מדעתו הוסיף לה אע"פ שאין מגיע לה כלום אבל בסיפא דחזינן דהוא פוחת לה מהערך המגיע מהיכי תיתי לומר דנוגע בתוספת ולא איצטריך לאשמועינן. וכל זה דוחק וגמגום ובתוספתא גריס ברישא אם עשתה קיצתה גובה וכו' ואם לאו גורעת שלשה דינרין לכל סלע ובפסקה להכניס לו חמשה מאות דינר כספים כו' גריס גורע' חמשה דינרין לכל סלע וא"א ג"כ להעמיד הגי' הזאת ואם נגרוס בשניהם גורע' שלשה דינרין אפשר לפרש דה"ק אם עשתה קיצתה כלומר שהכניסה לו כמו שנתחייבה להכניס לו החמש מאות דינרין גובה את הכל כל האלף זוז מפני שנתרצה בכך ונתחייב בעצמו להוסיף לה כ"כ על מה שהכניסה ואע"פ דמדינא אין מגיע לה. ואם לאו. כלומר שלא השלימה קצבתה מה שפסקה להכניס לו אלא כתב לה על סמך שתכניס לו ואח"כ לא הכניסה לו כלום ונמצא עכשיו שאין מגיע לה אלא כתיבתה בלבד גורעת שלשה דינרין לכל סלע והיינו לפי סך הכתוב בכתובה והן ר"ן סלעים מנכה לה ג' דינרין לכל סלע ואינו נותן לה אלא ר"ן דינרים וכן בפסקה להכניס לו כספים ובסיפא שפסקה להכניס לו אלף זוז וכו' ולא השלימ' חקה אינה גובה אלא כתובתה בלבד וע"ז פריך אמאי קאמרת ברישא דמנכה לה לפי החשבון שלשה דינרין לכל סלע ונמצאת גובה חמשים דינרין יותר על כתובתה ובסיפא אינו מיגרע כלומר שאין מחשב עמה כלום לגרע מהסך הכתוב בכתובה ואינה גובה אלא מאתים בלבד ומשני דרישא מיירי שנטלה כבר החמשים זוז ואין מוציאין מידה. הכא את אמר נוגע בתוספת וכו' כדפרישית בלישנא קמא:
תניא בין בשום בין בכספים. הכל לפי החשבון כדמפרש ואזיל בשום מה לפי מה שהוא פוחת כלומר באיזה שום שהוא בין בשומא רבה או בשומא זוטרא הכל לפי מה שהוא פוחת לה החומש וכן בכספים לפי מה שהוא בין הרבה בין מעט מוסיף לה לפי מה שהיא מכנסת וקמ"ל דלא תימא לחלק בין אם הריוח מרובה או מועט או אם ההוצאות מרובין כשהוא סך הרבה או מועטין לסך מועט אלא לעולם פוחת חומש מן השום ומוסיף שליש על הכספים בעין כדפרישית במתני':