עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפני משה על תלמוד ירושלמי כתובות

פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות ה:ח:ג

Penei Moshe on Yerushalmi Kesubos 5:8:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Ketubot 5:8:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text

Open in the reader →

וכר"א עד כמה הוא פוחת. כלומר לר' אליעזר במתני' דלעיל דמחלק בעונות ולדידיה עד כמה הוא פוחת באלו שאין עונתן בכל שבת כגון גמל וספן דלא שייכא בהו לדון דינא דמורדת מתשמיש לפחות בכל שבת:

נשמעינה מן הדא דתני ר"ח ארוסה. אם אינה רוצה להנשא וחולה כו' כותבין לה איגרת מרד על כתובתה גרסינן וכדלקמן וכן הוא בתוספתא:

מה אנן קיימין. לפרושי מרד דנדה קאתי והדר מסיק למילתא. במאי עסקינן מרד דנדה אם שמרדה עליו בשעת נדתה אמאי כותבין לה אגרת מרד הרי התורה אסרה עליו ואינה בת תשמיש עכשיו אלא הכא במאי עסקינן שמרדה קודם נדתה ובאת לנדה וקמ"ל דפוחתין מכתובתה אף בימי נדתה אע"פ שעכשיו לאו בת תשמיש היא:

הרי אינה ראויה למרוד. והא נדה אינה בת מרד מתשמיש ואפ"ה את אמר כותבין ופוחתין מכתובתה בימי נדתה:

וכא. וכן ה"נ אפי' באלו שאין עונתן בכל שבת פוחת מכתובתה כשמרדה וטעמא לפי שאין דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו:

מהו מיפחת מן פרא פרנון דידה. פרא פרנון הן המתנות שנותנין לארוסה בלתי מוהר הכתובה. הערוך. ובעי הש"ס אם פוחתין גם מאלו המתנות אחר שנפחתה הכתובה:

נישמעינה מן הדא דרבי יוסי וכו' לא אמר אלא ירושה דבר שאינו מצוי. כלומר לא פליג ר' יוסי ומוסיף אדת"ק אלא בירושה שהוא דבר שאינו מצוי ואפ"ה ס"ל לר' יוסי דפוחת ולת"ק אינו פוחת משום דמידי דלא שכיח הוא כ"כ:

הדא אמרה אפי' כו'. כלומר ש"מ הא בפרא פרנון דדבר המצוי הוא פוחת אפילו לת"ק:

ואין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם. אם תבעה לייבם והיא אינה רוצה אלא לחלוץ:

כאן כמשנה ראשונה. הא דר' חייא כמשנה ראשונה. שאמרו מצות יבום קודם למצות חליצה נזקקין לו אם אינה רוצה להתייבם:

כאן. הא דשמואל כמשנה אחרונה שאמרו מצות חליצה קודמת:

אפילו תימר כן כמשנה אחרונה. כלומר דר"י בר בון דחי לה דאפ"ת כאן וכאן כמשנה אחרונה והא דשמואל בשרוצה הוא לייבם אין נזקקין לו אם היא רוצה לחלוץ והא דתני ר"ח בשאינה רוצה לא לחלוץ ולא לייבם:

ב"ד שאחריהן. מילתא באפי נפשה היא דב"ד שאחריהן אמרו בדינא דמורדת שמתרין בה ד' שבתות וכו' כדאמר בבבלי רבותינו חזרו ונמנו שיהו מכריזין עליה ד' שבתות זו אחר זו ושולחין לה ב"ד הוי יודעת שאפי' כתובתיך מאה מנה הפסדת: