פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות ד:ב:ב

גמ' מלמד שאין האב זוכה. בקנס אלא בנתינה והה"ד בבושת ופגם דאיתקוש להדדי:

ר"ש אומר וכו'. היינו ר"ש ורבנן דמתני' ומפרש לה פלוגתייהו:

במגבה. משעה שהוא גובה הדבר תלוי שיהו שלו להורישו לבניו:

כמעשה ב"ד. כפסק דין דלא הוי ממון להורישו לבניו עד שעת הגבייה כהאי דאמרינן אין אדם מוריש שבועה לבניו:

כמלוה. דמשעת העמדה בדין הקנס מלוה מן התורה עליו:

גובה בעידית. כדמצינו במעשה ב"ד דגובה מן העידית כגון נזקין:

גובה בבינונית. כמלוה:

אין השביעית משמטתה. כשאר מעשה ב"ד דאין השביעית משמט משום דלא קרינן ביה לא יגוש כדתנן בפ"י דשביעית:

השביעית משמטתה. כשאר מלוה דכתיב שמוט כל בעל משה ידו:

הבכור נוטל פי שנים. בירושת קנס כבשאר ירושת אביו:

אין הבכור נוטל פי שנים. כמלוה שראוי הוא ואין הבכור נוטל פי שנים בראוי כדתנן בפ"ח דבכורות וכדאמרינן בבלי פ' יש נוחלין דף קכ"ד: