פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות ב:ז:ד
Penei Moshe on Yerushalmi Kesubos 2:7:4 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Ketubot 2:7:4) · פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →והעליתי עבד לכהונה. ובבבלי מסיק בסוף פירקין דה"ק בקשו להעלות דחזי העבד אוכל תרומה באתריה דר' יוסי דס"ל אין מעלין מתרומה ליוחסין ואזיל ואסהיד באתריה דר' יהודה דס"ל מעלין וגריס התם ר"א בר' יוסי:
ה"ג א"ר יצחק בן חקולה רבי ור"ש ברבי וכו' חד לכהונה. אחד העלה לכהונה וא' ללויה ולקמן מפרש לה:
בנך הוא. נאמן אתה להחזיקו בבן שלך ואין אתה נאמן להעלותו לכהונה. ואם אין את מאמינו שהוא כהן אל תאמינו שהוא בנו. ולא יהא נאמן כלל אפינו להחזיקו בבנו:
א"ל בנו הוא וכו. כלומר דשמא אחת מן הפסולות נשא ובנו זה חלל הוא ולפיכך אינו נאמן להעלותו לכהונה:
אכין א"ל. כן השיבו ר' חייא לרבי:
אם מאמינו וכו'. ואם אין אתה מאמינו שהוא כהן אל תאמינו שהוא בנו:
ויעשה כהרחק עדות. כלומר יהא נאמן על הכל דמתוך שהיה רוצה היה נעשה כהרחק עדות שלא היה מודה שהוא בנו והיה נאמן להעלותו על פיו שהרי מעלין לכהונה ע"פ עד אחד:
בנו הוא. כלומר שכיון שהודה שהוא בנו שוב לא מהימנינן ליה במגו וחיישינן שמא חלל הוא:
לא כן וכו'. ומדייק הש"ס על דאמר לעיל חד העלה אח כו' ונימא דודאי מה שהעלה רבי אח ע"פ אחיו היה כלומר דהרי ר"ש ברבי לא פליג אאבוה ורבי הא ס"ל דאין אב נאמן על הבן להעלותו לכהונה וא"כ תסתיים דר"ש ברבי העלה אח מפי אחיו:
אפי' תימר בן מפי אביו. הוה בעובדא דר"ש ברבי וללויה העלהו ולא לכהונה. והיינו דקאמר לעיל חד לכהונה אח מפי אחיו וחד ללויה בן מפי אב: