פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות ב:ה:ב

גמ' תני אם משנישאת כו'. דבמתני' לא קתני אלא בסיפא גבי שבויה אם משנשאת באו עדים לא תצא וקמ"ל בברייתא דאף ברישא גבי א"א הדין כן:

לא סוף דבר. לאו דוקא נשאת ממש אלא אפילו התירוה לינשא ולא תצא מהיתירה הראשון קאמר ותנשא לכתחילה:

כהדא. כהאי מעשה שבאת אשה אחת לפני ר' יוחנן ואמרה לו כן והתירה ולאחר שיצאת אמרו לו תלמידיו הרי עדים בלוד ויודעין שהית' אשת איש:

אפילו עדיה בקסוסנון. שם מקום רחוק:

תמתין. בתמיה הא השתא מיהת ליתנהו והילכך נאמנת:

תרין עובדין הוון. שני מעשים אירעו לפני ר' יוחנן וכך היה משיב להם: