פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות יב:ג:ו

ואשרוניה ח"י כנישן. הניחוהו בי"ח קבוצים כי כן דרכם לעשות מעמדות ומושבו' למת ומתאספים שם העם להספד:

ואחתוני'. והורידוהו לבית שערים ששם נקבר רבי ועמד להן השמש ונתארך היום עד שהיה וכו':

שריין מציקין. התחילו לצער עצמן שמא ח"ו חללו שבת:

בר מן קצרה. חוץ מן הכובס בהיה דרכו תמיד לבא לפני רבי ואותו היום' לא בא כדאמר בבבלי פרקין:

כיון דשמע וכו'. הפיל עצמו מגג לארץ מרוב צערו ומת:

ואפי' קצרא. מזומן הוא לחיי עולם הבא: