פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות יא:ו:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Kesubos 11:6:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Ketubot 11:6:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' כמה דאת אמר בהדיוט בקרקע עד שליש. הוי אונאה כדאמרינן לעיל עד פלגא דהוא שליש מלבר ובמטלטלין עד שתות הוי אונאה:
ודכוותה בהקדש. מחמרינן עד הכפל בקרקע עד שתות ובמטלטלין עד י"ב הוי אונחה כדלקמן דמחמרינן בהקדש כפליים בהדיוט:
תמן תנינן. פ"ו דערכין שום היתומים ב"ד היורדין לנכסי היתומין למכרן ולהגבות לב"ח שמין את הקרקע ומכריזין ל' יום כל מי שירצה יבא ויקח:
שום הקדש. גיזבר המוכר קרקע של הקדש מכריזין ששים יום:
כדי לייפות כחן של יתומין. שמא בתוך כך יבאו המוסיפין על המקח:
מיכן ואילך. אם ימשך עוד הדבר יותר את מריע כחן שאפשר שמחמת המשך הזמן יחזיר בו מי שעמד על המקח מתחילה:
ואמור אף בהקדש כן. דניחוש נמי שמא יחזיר בו הראשון:
שנייא היא הקדש שאת תופס ראשון ראשון. כלומר אין חשש זה בהקדש דראשון ראשון שפסק שוב אינו יכול לחזור כדתנן בפ"ח דערכין אמר אחד הרי היא שלי בעשר סלעים ואחד אומר בעשרים וחזר בו של עשרים ממשכנין מנכסיו עד עשר והראשון משלים עשר שפסק ואין יכול להחזיר שאמירה לגבוה כמסירה להדיוט דמי:
ויכריזו לעולם. ואם האי חששא ליתא בהקדש א"כ יכריזו יותר מששים שמא יבאו המוסיפין יותר:
דיו להקדש שיהא כפליים בהדיוט. ולא יותר:
מן מה דאת אמר. שההקדש תופס ראשון ראשון שמע מינה שאם ימצאו שומן שאין מחזירין ומחליטין כלומר שאם פסק האחד כפי השומא של הב"ד ובא אח"כ השני ופסק כמו כך אין מחזירין מהראשון ומחליטין לו דכמו שהראשון נתפס והוא אינו יכול להחזיר כן נמי אין מחזירין ממנו: