פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות י:ד:ד
Penei Moshe on Yerushalmi Kesubos 10:4:4 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Ketubot 10:4:4) · פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →הדא דאת אמר. שחולקין לפי המעות דוקא שהרויחו במעות עצמן כגון שהיתה הסלע חסירה או יתירה והרויחו בה דרך החילוף או הפסידו וטעמא דכל חד וחד מאי דיהיב שקיל:
אבל לשכר ולהפסד. כלומר שלקחו סחורה במעותיהן ונשאו ונתנו בהן וע"י כן פיחתו או הותירו כולן חולקין בשוה:
וקשיא עלה. דזה נתן מאה דינרים וזה עשרה ואת אמר אכין דחולקין ואמאי:
חברייא אמרין. דהיינו טעמא שיכול הוא לומר לו על ידי עשרה דינרים שלי שהשלמתי לסך עלתה הסחורה רבה שלקחנו ע"י זה יותר והשכר מצוי ואלמלא עשרה דינרים שלי לא היית יכול לקנותה:
עד כדון דהוות פרגמטיא זעירא הוות פרגמטיא רובה. מאי כלומר אם נשתתפו במעות הרבה ובלא מעותיו היה יכול לקנות סחורות הרבה מ"ט דקאמרת חולקין:
יכול הוא מימר ליה וכו'. בעל העשרה דינרים יכול הוא לומר בעוד שאתה מוכר פעם אחד יכול אני למכור עשרה פעמים שאני בקי בטיב משא ומתן יותר ממך:
עד כדון במקום קרוב. כשהן נושאין ונותנין ומשתכרין במקום קרוב:
במקום רחוק. שאינו יכול לומר כן אמאי שהרי זה יכול לישא וליתן ולהרויח במעותיו כמה פעמים עד שזה הוא חוזר:
יכול הוא מימר ליה. בעוד שאתה הולך וחוזר משם פעם א' יכול אני לילך ולחזור עשרה פעמים שאני מהיר יות' ממך:
תמן תנינן. ריש פ' שור שנגח ד' וה' זא"ז ישלם להאחרון כו' ר"ש אומר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל נ' זוז וזה נוטל נ' זוז חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב ומוקמינן התם דס"ל לר"ש כר"ע דאמר הבעלי' והניזק שותפי נינהו בשור המזיק ושניה' מתחייבים בנזקיו האחרונים ולפיכך משלמין כסדר הזה דבנגיחה שניה משלם הניזק הראשון החצי משלו ואינו נוטל אלא חמשים וכן בנגיחה השלישית משלם הניזק שלפניו החצי משלו ושנים הראשונים שהן הבעלי' וניזק הראשון משלמים כל א' רביעי' נזקו שהוא דינר זהב והאחרון לעולם נוטל מנה כפי חצי נזקו המגיע לו:
ר' שמואל בשם ר' זעירא גרסי' וכן הוא התם:
וכן לשכר. אם השביח שור המזיק יש לאחרון חצי השבח ולשלפניו החצי ממנו ולראשוני' רביע לכל אחד:
דר' זעירא פליגא על דרבי אלעזר. דאמר לעיל דבשכר והפסד חולקין השותפין בשוה ולא לפי המעות ור"ז קאמר דחולקין לפי המעות:
ר' מנא אמר קומי ר' יודן. שאני התם דמי לא מודה ר"א שאם התנו ביניהן מתחלה שיהא כל אחד נוטל לפי מעותיו יטלו כפי תנאן שכל תנאי שבממון קיים:
שוורים כמותנים הן. והתם בשוורים נמי כמי שהותנו מתחילה הוא דלא שייך לומר שיחלקו בשוה שהרי לא נשתתפו לדעת והוי כמו שלקח זה בשלו וזה בשלו שחולקין לפי המעות:
חזר. ר' מנא ואמרה להא קומי ר' יוסי:
בפירוש פליגין. אני שמעתי בפירוש דפליגי ר"א ור"ז בהאי דינא לר"א סתמן אם נשתתפו בסתם חולקין בשוה ולר"ז אפי' בסתם כל אחד נוטלן לפי מעותיו: