פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות י:ד:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Kesubos 10:4:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Ketubot 10:4:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' שמואל אמר שוחדא דדיינא. כמו שודא דדיינא כדמפרש ואזיל לב' שטרות שיצאו על שדה אחת שמכר לב' בני אדם ביום א' הכל לפי ראות עיני הדיינין מחליטין לאיזה מהן שירצו:
אין שם אלא מנה חולקות בשוה. וקשיא לשמואל דאמר שודא דדייני:
לא שוחדא דדיינא את אמרת. בתמיה ותירוצא הוא כלומר הא שמואל לא קאמר אלא היכא דאיכא שודא דדייני שיכולין הדיינים להכריע ולייפות כחו של זה מזה אבל מתני' מיירי במקום שאין להכריע ולייפות כח אחת מהן והילכך חולקות בשוה דהתנא לא בא אלא ללמד דין חלוקתם:
והא תני. בתוספתא והובאה בבבלי י"נ דף קכ"ד:
הבכור נוטל פי שנים. דכיון דמלוה בשטר הוא מוחזק הוא ולא ראוי והבכור נוטל פי שנים:
עוד יצא עליהן. כלומר וכן אם יצא עליהן שט"ח מחוב אביהם דאמרינן לפי מה שנטל כך הוא נותן ולא אמרינן שודא דדייני להכריע ולייפות כחו:
עוד היא לשוחדא דדייני אתאמרת. בתמיה וכי שייך התם שוחדא דדייני דבדין הוא כפי שהוא נוטל כך יהא משלם ושאני דשמואל:
ל"ש. כלומר רבי אבון מפרש למילתיה דשמואל הא דאמרי' שוחדא דדייני לא שנא בין ב' שטרות לב' בני אדם שיצאו על שדה אחת ואין ידוע לאיזה מהן לאיזה שירצו ב"ד מחליטין:
בין שטר אחד. לאדם אחד שיצא על שני שדות ואין ידוע איזו כדלקמן הלכה ה':