פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות י:א:ד
Penei Moshe on Yerushalmi Kesubos 10:1:4 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:4) · פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →אמר בן ננס יורשי הראשונה אומרי' כו'. אמתני' קאי דקתני נשא את הראשונה ומתה נשא שניה ומת הוא יורשי שניה קודמין ליורשי ראשונה ומדקתני קודמין ש"מ דאף ליורשי ראשונה יש להן כתובת בנין דכרין אלא דיורשי השניה קודמין מפני שהן באין מכח חוב ולא אמרינן דלא איתקון כתובת בנין דכרין אלא היכא ששתיהן מתו בחייו וכתובת האחת מרובה משל חבירתה דתרוייהו בתורת בנין דכרין אתו עכשיו שהוא מכח ירושת האב לשניהם ולא אתי לאינצויי אבל היכא שמתה אחת בחייו ואחת במותו כדמיירי במתני' שעכשיו בני השניה באין על כתובת אמן בתורת ירושת חובת אמן ולא מכח אביהם בא להם ובני ראשונה באין ליטול כתובת אמן מכח ירושת האב וחיישינן לאינצויי שיאמרו בני השניה לבני הראשונה לא תטלו בירושת אבינו יותר ממנו והילכך לא שקלי בני הראשונה כתובת בנין דכרין הא לא אמרינן אלא אפילו אחת בחייו ואחת במותו נמי תקון כתובת בנין דכרין כדמפרש בן ננס טעמא:
יורשי הראשונה. מפני שיורשי הראשונה אומרים ליורשי השניה הבאין ליטול כתובת אמן ואינם רוצין שיטלו בני הראשונה כתובת אמן:
אם כב"ח אתם. בשביל כתובת אמכם טלו את שלכם וצאו ואם לאו שאין אתם כב"ח אנו ואתם נחלוק בשוה בירושת אבינו:
אמר לו ר"ע בני שניה קפצה עליהן ירושת תורה. משעה שמת הבעל בתייה של שניה קפצה תורת בנין דכרין מלפני בני הראשונה ונפלה אף לבני השניה להיות כשאר ירושה של תורה לפיכך הן נוטלין כתובת אמן שהיא נגבית בתורת חוב וחוזרין וחולקין השאר בשוה ואין להן לבני הראשונה כתובת בנין דכרין ופליגי רבי מנא ורבי יוסי בר' בון בפירושא דפלוגתת בן ננס ור"ע:
רבי מנא וכו'. ע"כ דמוחלפת הגי' וה"ג בדברי רבי מנא אבל אם אין שם דינר יתר אף בן ננס יודי לר"ע בני השניה קפצה כו' ובדברי רבי יוסי ב"ר בון גרסינן אבל אם יש שם יתר דינר אף רבי עקיבא יודה לבן ננס שאלו ואלו חולקין בשוה. וה"פ למאי דקיימא לן בשאין שם מותר דינר על הכתובות לא נתקנה כתובת בנין דכרין דהיכא דמיעקרא נחלה דאורייתא לא תקינו רבנן כדתנן במתני' דלקמן וקאמר רבי מנא בשיש שם דינר יתר נחלקו כלומר אפי' יש שם מותר דינר פליג רבי עקיבא דקסבר רבי עקיבא אחת בחייו ואחת במותו אין לראשונה כתובת בנין דכרין ובן ננס סבירא ליה דיש להן כדפרישית לעיל ודוקא אם יש שם מותר דינר אבל אם אין שם מותר דינר אפילו בן ננס מודה דאין לראשונה כתובת בנין דכרין ולא אמרינן כתובה נעשית מותר לחבירתה כלומר דנחשוב כתובת בני השניה שהיא נגבית בתורת חוב כירושה ולא מיעקרא נחלה דאורייתא וכמותר דינר דמי הא לא אמרינן:
א"ל רבי יוסי ב"ר בון הך דלא תניתא וכו'. מה שלא שנינו בפלוגתא את עושה פלוגתא בתמיה דהא מדקאמר בן ננס טלו את שלכם וצאו משמע דאין שם מותר דינר ולא פליגי בהא דקאמרת אלא דכ"ע אחת בחייו ואחת במותו יש להן לבני ראשונה כתובת בנין דכרין והכא לא פליגי אלא בשאין שם דינר יתר ובכתובה נעשית מותר לחבירתה פליגי דבן ננס סבר אין לך ירושה גדולה מזו מה שגובין בני השניה כתובת אמן בתורת חוב שכשיצא שט"ח על אביהן אלו ואלו מצווין לפרוע חוב אביהם והן הן ירושתן ולא מיעקרא נחלה דאורייתא והילכך אף בני הראשונה נוטלין כתובת אמן ור"ע סבר אין כתובה נעשית מותר לחבירתה ובני השני' הן נוטלין כתובת אמן שהיא לעולם נגבית בתורת חוב ולא בתורת בנין דכרין ובהא כ"ע לא פליגי אבל בני הראשונה אין להן הואיל ואין שם מותר דינר:
אבל אם יש יתר דינר אף ר"ע מודה לבן ננס שאילו ואילו חולקין בשוה. כלומר אם אין רוצין בני השניה שיטלו בני ראשונה כתובת בנין דכרין חולקין בשוה כדאמר בן ננס לעיל ואם לאו כו' ולכ"ע אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין אף לבני ראשונה. וא"א לקיים גירסת הספר דהא לא פליגי אלא בכתובת אמן של בני הראשונה אבל בבני השניה לכ"ע ע"כ נגבית בתורת חוב לעולם והמעיין בבבלי יראה דאתייא דרבי מנא דהכא כרב יוסף דהתם ודרבי יוסי ב"ר בון כרבנן דבי רב ותו לא מידי: