פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות א:ו:ג
Penei Moshe on Yerushalmi Kesubos 1:6:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Ketubot 1:6:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →האב צריך להביא ראיה. אם בא לתבוע כתובתה מן האירוסין מזה שממאן לקחתה צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו בה מומין הללו ונסתחפה שדהו וקתני התם בסיפא נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות:
מתניתא דר"ג ור"א ודלא כרבי יהושע. דכר"ג ור"א אתיא שפיר כולה מתני' דס"ל דחזקה דגופא עדיפא כדאמרי הכא מהאי טעמא שהיא נאמנת והילכך בסיפא טעמא דמייתי הבעל ראיה שמתחילה היו בה מומין אלו הא לאו הכי האב מהימן דהעמד הגוף על חזקתו ובלא מומין נולדה ולא תיקשי ליה רישא דקתני האב צריך להביא ראיה הא לאו הכי הבעל מהימן ולא אזלינן בתר חזקה דגופ' דשאני התם דכאן נמצאו וכאן היו דכיון דבבית אביה נמצאו בה המומין איתרע חזקתה ואיכא למימר כאן היו קודם האירוסין אלא לרבי יהושע קשיא סיפא דמתני' דשמעינן מינה דאזלינן בתר חזקה דגופה וע"כ מתני' דלא כרבי יהושע דהרי קאמר הכא דאף משנכנסה לרשות הבעל הבעל מהימן לומר עד שלא אירסה נאנסה ולא אמרינן העמד גוף על חזקתו:
ד"ה היא. מתני' דהתם דלא שייכא כלל לפלוגתייהו דר"ג ורבי יהושע דהכא:
שנייא היא מומין שדרכן להוולד. כלומר דשאני התם דאין טענתם בברי ושמא כדמתני' דהכא אלא בשמא ושמא הוא לפי שדרכן של מומין להוולד ויש מומין שהיא עצמה אינה בקיאה בהן לידע מתי נולדו כריח הפה וכה"ג ולפיכך אמרינן התם דהולכין אחר המקום שנמצאו בה מומין ובין רישא ובין סיפא הכל מודים בה מטעמא דכאן נמצאו כאן היו:
מקמא דנן. כלומר דר' יוסי פליג על רבי יוחנן דקאמר שאני מומין מבתולין ועל זה אמר מהדורות אשר לפנינו ראיתי דרבנן מדמו מומין לבתולין ולמדין אלו מאלו כדמפרש ואזיל:
בתולים ממומין. ילפינן שאם בא עליה כו' כלומר כמו דבמומין אמרינן אם נולד הספק ברושת האב האב צריך להביא ראיה כן נמי בבתולין שאם בא עליה עודה בבית אביה ונולד הספק ברשות האב הבעל מהימן ומתני' דקאמר ר"ג היא נאמנת טעמא משום דנולד הספק ברשות הבעל:
מומין מבתולים שאם נולדו כו'. כלומר וכן סיפא דהתם ילפינן מכאן כמו בבתולים דטעמא דהיא נאמנת מפני שנולד הספק ברשות הבעל וכן במומין שאם נכנסה לרשות הבעל ונולד הספק מתי נולדו בה מומין האלו הבעל צריך להביא ראייה והיינו כר"ג וש"מ דמומין ובתולין שוין בדיניהם ולא כדרבי יוחנן דאמר שאני מומין מבתולין:
ומתמה הש"ס מן אילין בתולין. אתה למד למומין ובתולין וכי בטלו לא בבית אביה בטלו בתמיה כלומר על כרחך דלא דמיא מומין לבתולין דהרי בתולין אף בשנכנסה לרשות הבעל לא בטלו אלא בבית אביה דהא הנושא את האשה קתני ומשמע תיכף שנשאה נולדה מחלוקת זו ביניהן וא"כ ע"כ בבית אביה נבעלה והיה לנו להאמין להבעל הואיל ונולד הספק ברשות האב ושמא עד שלא אירסה ומקחו מקח טעות:
ואת אמר הבעל צריך להביא ראיה. ואפ"ה אמרת שהיא נאמנת דהבעל צריך להביא ראיה שעד שלא אירסה נאנסה וכל זמן שלא הביא ראיה מאמינין לדבריה:
וכא הבעל צריך להביא ראיה. כלומר והכא נמי במומין נימא דהבעל צריך להביא ראיה אפי' ברישא דמתני' דנולד הספק ברשות האב ליהוי האב מהימן כמו בבתולין אלא ע"כ דלא דמו מומין לבתולין ושאני התם שדרכן של מומין להוולד כדשנינן מעיקרא: