פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ט:ג:ו

דר"מ היא. מתני' דקתני ג' גיטין פסולין ותו לא ואע"ג דאיכא טובא שלום מלכות וגט קרת כדחשיב בפ' דלעיל אלא משום דהכא הולד כשר והתם הולד ממזר וכר"מ דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר:

מה חמית מימר כן. מה ראית שהוצרכת לומר כן פשיטא דר"מ היא דאי לרבנן התם נמי הולד כשר ואיכא טובא:

בגין דאמר רב הונא. התם גבי ההיא מתני' דשלום מלכות כו' כל ההין פרקא דר"מ היא חוץ משינה שמו דמודו בה רבנן:

דלא תסבור מימר קיימיה דר"מ היא. שלא תאמר האי קמייתא דוקא דר"מ היא אבל האי תננייה מתני' דהכא דרבנן היא דאילו לר"מ הולד ממזר ולא תיקשי אי רבנן ליחשב נמי הא דהתם הא לא קשיא דהתם תצא היא ומתני' דהכא לא תצא לפום כן צריך מימר דמתני' דהכא נמי דר"מ היא והילכך לא חשיב להני דהכא הולד כשר והתם הולד ממזר והשתא איכא למימר לרבנן דס"ל במתני' דהכא נמי תצא:

רבי יוסי. מפרש דמשום האי טעמא צריך מימר דר"מ היא:

בגין דרב ושמואל. דאמרי במתניתין דלקמן הלכה כר"א דאמר עדי מסירה כרתי ולא תסבור מימר אוף הכא דקתני ברישא כתב בכתב ידו ואין עליו עדים נמי לא מיתוקמא אלא אליבא דר"א דאילו לר"מ הא אמר עדי חתימה כרתי ואין הולד כשר שהרי אין עליו עדים לפום כן קמ"ל אפילו לר"מ הולד כשר וטעמא דס"ל כתב ידו כמאה עדים דמי: