פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ח:י:ה

מה אנן קיימין. השתא מפרש לפלוגתייהו דרחב"ג ורבנן במה פליגי:

אם בשקשרו וחתמו מבפנים. שקשרו בחוץ כדין המקושר אלא שהעדים חתמו מתוכו ולא מאחוריו בזה כ"ע מודיי שיכול לעשותו פשוט שהרי עדיין אין עליו עדים מבחוץ ומה בכך שקשרו הא יכול להתירו:

אם בשקשרו וחתמו מבחוץ. ולא מתוכו בזה כ"ע מודיי ואפי' רחב"ג שאינו יכול לעשותו פשוט שדין מקושר גמור עליו וכשר הוא:

אלא. בהא פליגי שקשרו מבחוץ וחתמו עדים מתוכו וחזרו אח"כ וחתמו גם מבחוץ בדא פליגי דרחב"ג סבר יכול לעשותו פשוט ורבנן סברי שאינו יכול לעשותו פשוט כלומר שאינו רשאי:

השיב רבי על דברי רחב"ג. וכי היאך יכול לעשותו פשוט והא גופו של גט מוכיח עליו אם פשוט הוא או לא כדמפרש רבי בא לקמיה וא"כ הא גופו של גט מוכיח על זה שהוא מקושר ואינו יכול לשנותו:

איזהו. מאי גופו של גט מוכיח:

כהאי דאמר רב הונא. לעיל שאין העדים חותמין על המקושר אא"כ כתוב בו שריר וקיים וא"כ גוף הגט מוכיא שהוא מקושר שכתוב עליו שריר וקיים:

והא תני. ומקשי הש"ס על דברי רבי שהשיב על רחב"ג והתניא טופס שטרות כן הוא שכותבין עליהן שריר וקיים וקס"ד דבכל טופס שטרות קאמר אפי' בפשוט וא"כ מה זו תשובה על דברי רחב"ג:

טופס שטרות מקושרין כך הוא. קאמר אבל בפשוט איני כן שאינו צריך לכתוב עליו שריר וקיים וא"כ אכתי הויא תשובה על דברי רחב"ג:

אמר רבי אבין. אפילו תימא דבפשוט נמי לכתחילה כותבין שריר וקיים הוא פשוט הוא מקושר חד דינא אית להו ומיהו במקושר מעכב אפי' בדיעבד פסול אם לא נכתב משום חשש זיוף כדלעיל ובפשוט אינו מעכב וא"כ אין כאן תשובה על רחב"ג שהרי בפשוט נמי כותבין שריר וקיים:

ר' אחא. נמי משני לתשובה שהשיב רבי על רחב"ג:

כמוסיף על ההלכה. כלומר דלא שייך כאן גופו של גט מוכיח אם מקושר הוא או פשוט שאפי' אנו רואין שכתוב בו שריר וקיים ואין טופס הפשוט כן איכא למימר פשוט הוא מתחלתו אלא שזה הוסיף על ההלכה וכתב בו כן לשופרא דשטרי וכן לענין העדים שהוסיף עליו וחתמו בשלשה הכל לשופרא דשטרי כדמסיק:

פשוט. דינו בשנים עדים ומנהג בשלשה כלומר אם רצה לנהוג ולהוסיף עליו עוד עד שלישי עושין אותו בשלשה דאין איסור בדבר וכן במקושר דדינו לחתום העדים מאחוריו:

מנהג מתוכו ומאחוריו. ואם רצה לנהוג ולחתום מתוכו ומאחוריו עושין אותו מתוכו ומאחוריו דמה בכך דבכל כה"ג אמרינן דהכל לשופרא דשטר' הוא: