פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ז:ד:ה

ועבד ושפחה נאמנין הן. בתמיה דקתני במתני' אפילו עבד אפילו שפחה:

יודעין הן. הכי קאמר שהעדים מעידים שיודעים הן שבשעה שנתייחד עמה היה שם עבד או שפחה ומסתמא לא בעל בפניהם:

כהדא מילתא באפי נפשה היא כהדא דקתני בתוספתא:

בפני שנים צריכה הימנו גט שני. דחיישינן שמא בעל לשם קידושין:

באחד אינה צריכה ממנו גט שני. דביאה לשם קידושין צריך שיתייחד בפני שנים דוקא:

אין זה יחוד. דאין מצטרפין:

נתייחדה כו'. כדמפרש לקמיה:

ר' ירמיה פתר. להאי ברייתא דה"ק נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין משום בעילת זנות ואפי' לא ראינו שנבעלה אבל אין חוששין לה משום קידושין בבעילה ואינה צריכה ממנו גט שני:

רבי יוסי בר' יהודה כו' גרסינן קודם ר' יוסי פתר ובספרי הדפוס נתחלפו השיטות:

אף חוששין משום קידושין בבעילה. וצריכה ממנו גט שני ואנתייחדה כדי בעילה פליג אבל בלא נתייחדה כדי בעילה לד"ה אין חוששין לה משום כלום:

ר' יוסי פתר. דבהא פלוגי ובנתייחדה כדי בעילה כו' כר' ירמיה אלא דלדידיה בלא נתייחדה כדי בעילה נמי פליגי דת"ק קאמר אין חוששין לה משום קידושין לא בבעילה ולא משום קידושי כסף:

רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף חוששין לה. כלומר אף בזו חוששין דנהי דלבעילה ליכא למיחש מכל מקום חוששין שמא בכסף קידשה:

אתייא דב"ש כרבנן. פלוגתא דב"ש וב"ה לקמן פ' הזורק גבי המגרש את אשתו ולנה עמו בפינדקי ב"ש אומרים א"צ הימנו גט שני וכרבנן דהכא דלא חיישינן שמא בעל לשם קידושין:

וב"ה. קסברי התם צריכה הימנו גט שני כר"י בר' יהודה דס"ל לר' אבין דפלוגתא דב"ש וב"ה נמי בלא ראינו שנבעלה אלא בנתייחד' עמו כדי בעילה: