פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ו:ה:א

מתני' האומר כתבו גט. לשון בני אדם הוא שכבר החזיקו בו לקרות ספר כריתות אשה גט:

גרשוה. נמי כבר נהגו לקרות גירושין:

כתבו אגרת. גם זה לשון גט שהגט קרוי אגרת שכך כתוב בו ואגרת שבוקין:

פטרוה. דילמא ל' פטור וחובה קאמר להקל מעליה חובו שחייבת הילכך לא אמר כלום:

פרנסוה. לשון עשיית צרכיה היא כמו מוציאין לפרנסה והילכך לא ידעינן אי צרכי הגט הוא שלא תהא זקוקה לייבם או צרכי מלבוש וכסות הוא:

עשו לה כנימוס. כחוק ולא ידעינן אי חק גט הוא או חק מזונות וכן כראוי:

היוצא בקולר. ליהרג בדיני מלכות:

ואמר כתבו. אע"פ שלא אמר תנו:

יכתבו ויתנו. דאגב פחדיה טריד ולא פריש:

המפרש. לים:

והיוצא בשיירא. למדברות:

אף המסוכן. אדם שקפץ עליו החולי במהרה והכביד חליו מיד והלכה כר"ש שזורי: