פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ה:ט:ג

לאחיהם שבצפון ושבדרום. כלו' לאחיהן שבשדות. וכן הוא בבבלי פ' אלו נאמרין:

הנשים והקטנים. והתם קאמר כגון דלא אישתייר בי' עשרה הא אישתייר הם עונים אמן:

אינם בכלל ברכה. דהני לא אניסי והן מראים שאין הברכה חשובה בעיניהם לעקור רגליהם ולבא לפני הכהנים דבברכה צריך להיות. פנים כנגד פנים דכתיב כה תברכו:

העומדים לפני הכהנים. פנים כנגד פנים אפי' אינן לפניהן ממש אלא דמפסיק ביניהן מחיצה הואיל דלא קיימי אחורי העורף לא מיקרי הפסק דאפי' חומה של ברזל אינה מפסקת ביניהם לאביהם שבשמים:

העומדין מן הצדדין. מהו אם חשיבי כלפניהן או לא:

נשמעינה. לזה מן הדא מתני' דפרה:

והזה לאחריו. שהיו גם שם כלים הצריכין הזייה:

הזייתו פסול'. דבעינן שיהא מתכוין להם:

לפניו והזה על הצדדין הזייתו כשרה. אלמא צדדין כלפניו חשיבי:

אם היה כהן אחד אומר. השליח ציבור כהן עם וגו' ולשנים קורא כהנים:

שאינו קורא אלא השבט. ולעולם שייך לומר כהנים:

שלא תאמר איש פלוני כו'. כלומר אם נחשד הוא בכך והעם מרננין אחריו אבל אם מגלה עריות ודאי או שוכך דמים קי"ל לא ישא את כפיו: