פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ה:ז:ג

גליל. שלא היתה שם גזירת שמד לעולם יש בו משום דין סיקריקון:

המטלטלין אין בהם משום דין סיקריקון. ואינו נותן לבעלים כלום מפני שמתייאשין מהן:

חכירי בתי אבות. חוכרין השדה בכך וכך כורין לשנה ורגילין לחכור שדותיהן ממשפחה זו מעולם הן ואבותיהן:

אין בהם משום סיקריקון. ולקמן מפרש לה:

היורד משם חוב. עכו"ם שירד לשדה מחמת חובו על ישראל:

ומשם אנפרות. גזלן בעלמא ואין מסור בידו ליהרג אין בהם משום סיקריקון שיהא הקרקע נשארת ביד הלוקח ולתת לבעלים רביע אלא מחזיר לו הקרקע בחנם דהאי לאו אונסא הוא ולא גמר ומקני:

מכריזין. שמא עדיין יבאו הבעלים ואח"כ יש בה דין סיקריקון:

פתר לה תרין פתרין. אחכירי בתי אבות דקאמר אין בהן משום סיקריקון וכלומר תפרש לה בתרי לישני:

נסבה מן חכור וייבא לחכור. אם לקח הסיקריקון מיד החוכר שהיתה שדה זו אצלו בחכירות ונתנה ג"כ בחכירות אצל חוכר אחר ובא הראשון לטרוף ממנו והשני רוצה לנהוג בה דין סיקריקון שתשאר בידו ויתן לו רביע:

א"ל ולאו חכור את. כלומר שהראשון אומר לו וכי לאו בחכירות באה השדה לידך ולא הפסדת כלום וא"כ שבוק לי ומה דאת גזי גזי מה שאכלת ממנה בין כך אכלת וזה הריוח שלך והיינו דקאמר אין בהן משום דין סיקריקון לומר שהשני צריך לחזור הקרקע לחוכר הראשון:

נסבה. לישנא אחרינא הוא אם לקח הסקריקון מיד בעל הבית ונתנה לאחר בחכירות ובא בעה"ב ליטרוף מיד החוכר:

א"ל. החוכר מה הנאה יש לך בזה אם אתה תוציא ממני והעכו"ם יחזור ויגזול ממך אלא תשאר בידי ומה שיש בכחי אראה ליתן לך דבר מה מחכורה עד שתשיג ידך להוציא ממנו הכל ואין בה משום סיקרוקון דקאמר שאין החוכר נותן לו רביע. א"נ יש לפרש דאמר ליה כו' אבעה"ב קאי וכעין לישנא קמא. כלומר שבעה"ב אומר לו בשעה שבא לטרוף ממנו וכי מה הנאה יש לך שהשדה אצלך בחכירות שלפעמים אתה מרויח ממנו בשכר טרחך כשהשנה מתברכת שאתה נותן לו כך וכך כורים לשנה והמותר היא שלך ולפעמים הוא לוקח ממך ואתה מפסיד כשהשנה אינה מתברכת וא"כ מוטב שתחזירנה לי ואני אתן לך מה שבכחי דבר מה לפייסך ואין בה משום סיקריקון דקאמר נמי אהא דצריך להחזיר לבעלים הוא: