פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ה:ה:ד
Penei Moshe on Yerushalmi Gittin 5:5:4 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Gittin 5:5:4) · פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →רב הונא בשם רב. אמנסך דמתניתין קאי דמפרש ליה והוא שעירב כלומר דהיינו מערב דאי מנסך ממש קם ליה בדרבה מיניה:
ניסך ועירבבה. אם בשעה שניסך לע"ז עירבבה גם כן ביין אחר אם חייב בתשלומין או לא וקאמר בתחילה כו' כלומר דחייב דאין מיתה ותשלומין באין כאחד מיקרי דבתחילה כשניסך חייב מיתה ולבסוף כשעירב חייב בתשלומין:
הגע עצמך שהרג את הנפש ושיבר את הצלוחית. כאחד וכגון שזרק עליו צלוחית והרגו ומחמת כן נשבר הצלוחית וה"נ נימא דחייב דחיוב מיתה בתחילה הוא כשזרקו עליו ואח"כ בא עליו חיוב התשלומין ואנן קי"ל דפטור:
הגע עצמך. שהדליק גדישו של חבירו בשבת גרסינן. דקי"ל בפ' המניח דפטור מפני שנידון בנפשו. א"נ ביה"כ כר' נחוניה בן הקנה שהיה עושה יה"כ כשבת לתשלומין. ואמאי ה"נ נימא בתחילה כשהתחיל להדליק הגדי' בא עליו חיוב מיתה וההפסד של חבירו בא אח"כ אלא לאו ש"מ דכמיתה ותשלומין באין כאחד חשבינן ליה וה"נ לא שנא דפטור מתשלומין אם יש כאן חיוב מיתה:
המטמא כו'. וזו נמי הוכחה היא דע"כ לאו מנסך ממש מפרשינן לה מדחשיב להו להני תלתא במתני' וקאמר ר"י דחיובא משום קנסא הוא וש"מ דמנסך נמי דומיא דהני הוי דליכא חיוב מיתה בהו אלא תשלומין משום קנס וה"ה למנסך: