פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ה:י:ו

רבי חייה ורבי. אימי פליגי בהא דקתני במתניתין מחזיקין ידי עכו"ם בשביעית:

חרוש בה טבאות. יכול הוא לומר לו חרוש בה טוב ואני לוקח ממך אחר השביעית:

וחרנא אמר יישר. כחך הוא דיכול לומר לו אבל זה אסור:

מאן דאמר חרוש כו'. ולהאי מ"ד מהו שואלין בשלומן דקאמר:

איישר. חילך זהו שאילת שלום דמותר לעכו"ם:

ומ"ד לעכו"ם יישר. כלומר להאי מ"ד דאמר מחזיקין הוא חרוש ושאילת שלום איישר ומה שואלין בשלומן של ישראל:

שלום עליכם. אבל לגוי ס"ל דאסור לשאול בשמו של הקב"ה ולאידך מ"ד דמחזיקין הוא איישר סבירא ליה דשאילת שלום לגוי נמי שלום עליכם הוא:

דלמא. מעשה ברבי חנינא ורבי שמואל שעברו על אחד מחורשי שביעית ואמר ליה רבי שמואל איישר חילך:

לא כן אולפן מרבי ולא אמרו העוברים ברכת ה'. לעוברים על המצות אסור לברכם:

לדרוש אין אתה יודע. שחכמים דרשו. הני קראי על העכו"ם אומות העולם:

פיסים כו'. מיני מסים הן:

סליק פירקא בס"ד