פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ג:ח:ד

יין מגיתו. הוא תירוש ואם הניחו להיות מפריש עליו תרומה:

עד ארבעים יום. ומכאן ואילך חוששין שמא נתקלקל:

עד הפרק. של אחד מג' פרקים המוזכרים במשנה שבהן בודקין את היין:

אשכחת אמר. נמצאת למד קולא וחומרא לר"י וכן לרבנן. והגי' נשתבשה בכאן וה"ג קולא על ר' יודה שאם באו ארבעים יום ולא בא עד הפרק תורם וחומרת שאם בא הפרק ולא באו ארבעים יום אינו תורם קולא על דרבנין שאם בא הפרק ולא באו ארבעים יום תורם וחומרת שאם באו ארבעי' יום ולא בא הפרק אינו תורם. לרבנן בארבעים יום תלי' מילתא ומשעברו צריך לבדוק ולר"י בפרק תליא מילתא:

למפריעו הוא נעשה חומץ. וחוששין כל ג' ימים למפרע שמא חומץ היה או דילמא אין חוששין אלא מכאן ולהבא:

מה נפק ביניהון. כלומר דמפר' למאי נ"מ קא מיבעיא ליה לענין דיעבד שאם עבר ותרם באותן ג' ימים וה"ג אין תימר למפרע נעשה חומץ אין תרומתו תרומה אין תימר מכאן ולהבא תרומתו תרומה ולא איפשיטא:

בדק חבית להיות מפרי' עליה והולך. שסומך עליה לשתות משאר חביות ונותן עיניו בזו להפריש ממנה תרומה עליהן שהתרומה ניטלת במחשבה ולאחר זמן בא ומצאה חומץ:

ג' ימים הראשונים. לאחר בדיקה הראשונה שמצאה בחזקתה ודאי יין הויא ואם אמר הרי זו תרומה על אלו הסמוכין לה בחזקת מתוקנים הן:

ואחרונים. ג' ימים אחרונים שהם קודם בדיקה אחרונה שמצאה חומץ ודאי חומץ ואינה תרומה כלל:

והאמצעים. ימים שבנתיים ספק ותרומה היא ויחזור ויתרום:

אני שמעתיה מריב"ל. גם אני שמעתי כן ממנו אבל ר' יוחנן לא אמר כן אלא מג' ימים הראשונים ואילך ספק ואפי' ג' ימים אחרונים:

מה ופליג ספק. כלומר דהש"ס שואל אם פליגי בספק ובמאי פליגי ומפרש דלא פליגי:

מה דאמר ר' יוחנן בשמצאו חומץ דיהא. חלש ואינו חזק כ"כ והילכך ג' ימים אחרונים נמי בספק הן דשמא עכשיו החמיץ:

מה דאמר ר' יהושע בן לוי. שלשה ימים אחרונים ודאי חומץ בשמצאו חומץ ברור וחזק דמסתמא כבר עברו שלשה ימים משהחמיץ דבבציר משלשה ימים משהחמיץ לא היה נעשה חומץ חזק וברור:

ואתייא אילין פלוגתא. דרבי יהושע בן לוי ור"י כמו דפליגי במחט והיינו דיעה אחריתא דלא ס"ל לחלק כדמחלק לה סתמא דהש"ס:

דתנינן תמן. במסכת טהרות מחט שנמצאת חלוד' שמעכבת את התפירה. שחלודה נמי מטהרה מטומאתה כמו שבירתה:

טהורה. ולא חיישינן שמא כשהיתה שלימה נטמאת וכשיתקנוה תחזור לטומאתה הישנה כדין כלי מתכות שכל הטומאות כשעת מציאתן ואם טהורות טהורות:

תני. עלה הניח' שיפה חלקה ויפה ובא לאחר זמן ומצאה חלודה:

שלשה ימי' הראשוני'. אחר שהניחה שיפה ודאי טמאה וכל הטהרות שנעשו על גבה טמאות אחרוני' ודאי טהורה:

אמר רבי אבהו. כן אמר רבי יהושע בן לוי אבל ר"י כו' כדלעיל: