פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין ג:ח:א

מתני' המניח פירות להיות מפריש עליהן כו'. סומך על אלו ואוכל טבלים אחרים שיש לו ואומר הרי תרומתי באותן פירות שהקציתי לכך:

ואם אבדו. הלך לבדקן ומצאן שאבדו:

ה"ז חושש. לאותן טבלים שתקן בהבטחתן של אלו ואם לא אכלן צריך להפרי' מהן שמא כשאמר הרי תרומה בעירות שהקצתי כבר היו אבודין:

מעת לעת. של בדיקה בשבדק ומצאן אבודין חושש שמא מאתמול בעת הזאת אבדו ואם עשאן מעשר תוך מעת לעת על פירות אחרי' צריך להפרי' עליהן מספק וטפי מהכי לא אחמור רבנן למיחש אלא סומכין אחזקה:

בג' פרקים בודקין את היין. שהניחו להיות מפרי' עליו צריך לבדקו שמא החמיץ ואין תורמין מן החומץ על היין:

בקדים של מוצאי החג. כשמנשבת רוח קדים במוצאי החג:

ובהוצא' סמדר. כתום פרח וענביו נראין באשכול כסדרן:

ובשעת כניסת המים לבוסר. כשהן כפול הלבן נקראין בוסר וכשהלחלוחית נכנסה וגדילה בתוכו שיכול לעצור מהן כל שהוא היינו כניסת המים פי' אחר היו כותשין הענבים כשהן בוסר ונותני' לתוכן מים ועושים חומץ לטבול והלכה כר' יהודה: