פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין א:ב:ה

המוכר עבדו לעכו יצא לחירות. כדין המוכר עבדו לח"ל דקי"ל בפ' השולח יצא בן חורין:

ואפילו מעכו לעכו. דאמרי' לקמן עכו חציו בא"י וחציו בח"ל ואם מכר מחצי של א"י לחציו של ח"ל אם נמי כמוכר לח"ל הוי או דילמא הואיל וסתמא קאמר המוכר לעכו יצא לחירות דמשמע אפי' לאותו צד שבא"י א"כ כולה כח"ל מחשבינן לה. א"נ י"ל דרבי ישמעאל דרך תמיה קאמר על ר' חייה אמאי קאמרת לעכו אפי' מעכו לעכו נמי דינא הכי:

ואתייא. הא דר' ישמעאל כהאי דאמר ר' יעקב במס' שביעית דעכו חציו בא"י וחציו בח"ל:

מן תרין עובדוי דרבי. דלקמן שפעם אחד חשיב לה כא"י ופעם כח"ל ש"מ דיש בה משתיהן:

חמתון. ראה אותם אוכלין פת נקיה ביותר ושאל להם במה אתם מלתתין החטין להיות פת יפה ונקיה כל כך ונתכוין לידע אם נשמרו מהכשר לקבל טומאה:

ואנן שלקין ביעין. ומלתתין במים שנתבשלו בהן:

סברין. ומפרש טעותם שהיו סוברין מה שאמר התלמוד מי ביצים מי שלק של ביצים קאמר והוא לא נתכוין אלא המשקה של הביצים עצמן שהוא החלבון דהוו כמי פירות ואינן מכשירין. ובבבלי פ"ק דסנהדרין דף ה' האי עובדא בנוסחא אחרת דקאמר ואינהו סביר מי בצעי' קאמר שטעו בין ביצים לבצעים:

שלא יהא תלמיד מורה הוריי'. אא"כ נטל רשות מרבו כדקאמר התם דכי יהיב ליה רביה רשות מידק דייק כלישני' שלא יטעו השומעין את דבריו וש"מ מהאי עובדא דעכו מא"י היא מדהקפיד על הטהרה ומעובדא דלקמן שמעינן דיש בה נמי מח"ל: