פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין ט:ד:ב
Penei Moshe on Yerushalmi Eruvin 9:4:2 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 9:4:2) · פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →גמ' ולמה לי משתי רוחותיה. דהיכי דמי אי בעשר פיתחא הויא ואי ביותר מעשר א"כ אפי' ברוח אחת נמי פירצה הוא:
ולא רבי הוא דרבי אמר וכו'. כצ"ל דרבי ס"ל הכי גבי חצר בפ"ק בהל' א' וכפי הגי' בברייתא שהבאתי שם כלומר דמשני דליכא למיתני מרות אחת אליבא דר' דסתם לן מתני' דאיהו ס"ל דחצר שנפרצה במלואה ניתרת בשני פסין א' מכאן וא' מכאן ומסקינן התם דלמ"ד בשני פסין בכל שהוא מכאן ובכל שהוא מכאן סגי ומכיון שכן לא פסיקא ליה למיתני מרוח אחת דע"כ צריך שיהא פרוצה כל הרוח ולא נשתייר אפי' כל שהוא מכאן ומכאן והאי מילתא דלא שכיחא היא הלכך נקט מילתא דפסיקא שנפרצה משתי רוחותיה:
ר' שמואל בשם ר"ז במחלוקת. דהתם תליא מילתא דפליגא תנאי ולחד ס"ל דבפס אחד סגי ובלבד שיהא הפס רחב ד' א"כ למ"ד תמן בפס אחד הכא נמי בפס אחד שיהא רוחב ארבעה ולדידיה איכא למימר דהוה מצי למיתני מרוח אחת ולא נשתייר רחב ארבעה ולמ"ד התם בשני פסין ומשהו מכאן ומכאן הכא נמי בשני פסין של כל שהו סגי ומכיון דמיהת בפלוגת' תליא מילתא להכי לא קתני מרוח אחת:
נפרץ מן האמצע מותר. אבית דמתני' קאי שאם נפרץ מאמצע מותר דהרי הבית מקירה הוא ואפי' ביותר מעשר אמרי' ביה פי תקרה יורד וסותם אלא הב"ע שנפרץ בקרן זוית והיינו דקתני משתי רוחותיו שהפרצה תופס' משתי רוחותיו ונפרץ ג"כ התקרה בקרן זוית דבכה"ג לא אמרינן פי תקרה:
שמואל אמר אסור. אפילו נפרץ באמצע והפירצה יותר מעשר ולקמיה פריך עליה:
א"ר זעירא אין לית הדא אולפן דשמואל קשיא. אם לא כך קיבל שמואל בהלכה קשיא דאמאי לא אמרי' ביה פי תקרה:
נפרץ כל אותו הרוח. מאי באמצע אסור דקאמר שנפרץ כל אותו הרוח שבאמצע הבית:
אמר ר' יוסי בר' בון. דאכתי קשיא הדא היא אכסדרה שפתוחה היא אילו אכסדרה שמא אינה מותרת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם בית נמי נימא פי תקרה וקשיא על הדא דשמואל: