פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין ט:א:א

מתני' כל גגות העיר רשות אחת. אע"פ שהדיורין חלוקין הן למטה לשני בני אדם וליותר מ"מ הגגות שאין תשמישן תדיר הקילו בהן שאין בהן חילוק רשויות וכלים ששבתו בגג זה מותר להוציאן לזה:

ובלבד שלא יהיה גג גבוה וכו' או נמוך עשרה. ומשכחת לה שיהא זה נמוך עשרה מחבירו ואעפ"כ אין חבירו גבוה ממנו עשרה כגון שבית אחד עמוק ביותר מהבית שאצלו והגג הזה נמוך מחבירו עשרה והגג שאצלו בעצמו אינו גבוה י' יותר ממנו אלא הבית הוא עומד יותר בגובה. וטעמא דלר"מ אסור מגג לגג אם הן חלוקין בגובה עשרה גזירה משום תל גבוה עשרה ורחב ד' בר"ה דלא ליתי לכתף עליו:

וחכ"א כל אחד ואחד רשות' בפ"ע. ואם לא עירבו הדיורים למטה אסור לטלטל גם מגג לגג:

ר"ש. מיקל הוא מכולן וסבירא ליה שאחד גגות ואחד חצרות וא' קרפיפות שהוקפו שלא לשם דירה אבל אין בכל אחד מהן יותר על בית סאתים הואיל ואין תשמישן תדיר כולן רשות אחת הן ודוקא לכלים ששבתו בתוכן באחד מן הגגות או בחצר או בקרפף מותר להוציאן מזה לזה מגג לגג דרך חצר או מחצר לגג וכו' ואף על פי שלא עירבו אבל לא לאותן כלים ששבתו בתוך הבתים אסור להוציאן לגג וכו' אלא א"כ עירבו וכן הכלים ששבתו באחד מהן בגג או בחצר וכו' אסור להכניס לבית מן הבתים אלא א"כ עירבו והלכה כר"ש: