פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין ז:א:ו
Penei Moshe on Yerushalmi Eruvin 7:1:6 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:6) · פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →והוא שקבעו. להסולם דאז הוי מיעוט:
הא תני והוא שקבעו. והאיך פליג על סתמא דברייתא:
ר' בא והוא שייחדו לכן. כלומר ר' בא מפרש דהא דתני והוא שקבעו לאו קבעו ממש אלא שיחדו מתחלה לכך דאז לא חיישינן שמא יטלנו משם:
הורי ר' לא. והוא ר' אילא כהדין תניא דברייתא והוא שקבעו וכל הני מיעוטין דהתוספתא מגיבה עשרה הוא דאיירי שאם החלין למעלה מעשרה ומיעט הגובה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד:
צריך שיהא בין שליבה לשליבה פחות משלשה. הא דאמרינן שהסולם ממעט ובשיש לו ד' שליבות דאז הוא ממעט וצריך שיהא בין שליבה לשליבה פחות מג' שבכך הוא נוח לעלות עליו וכן שיהא רחב ד' טפחים דפחות מכאן לא חשיב והעמודים שהן עצי הסולם מצדדיו משלימין הן לרוחב ארבעה:
כופת שהדריגו. שעשה כעין מדרגות בין העמודים מכיפת של אבנים ממעט הוא מגובה י' ופריך מכל מקום וכי אין העמודין שהן בולטין למעלה מן המדרגות משלימין לעשרה ואכתי גובה י' בין שתיהן ומשני נעשית כשליבה עבה וגבוה ואפי' העמודים יוצאין למעלה הן הכל נחשב כמן השליבה והואיל שע"י השליבות והמדרגו' נוח לעלות ולירד ממעט ואין משגיחין על העמודים לענין הגובה:
צריך שיהא. הסולם משוך מן הכותל למטה ארבעה טפחים שהוא כדי מקום חשוב דאי לאו הכי הרי הוא נחשב כבליטת הכותל עצמו:
ר' יעקב דרומייא בעי. הקשה על הא דאמר צריך שתהא משוכה מן הכותל ארבעה טפחים הא פחות נחשב כסתום ודבוק לכותל והא אמרינן לעיל בפ"ק בהלכה ז' גבי מקיפין ג' חבלים וכו' שצריך שתהא המחיצה גבוה עשרה ואם הביא דופן של שבעה טפחים והגביהו מן הארץ פחות מג' מותר דהוי מחיצה עשרה א"כ תמן את אמר כל פחות מג' כסתום והכא את אמר כל הפחות מארבעה כסתום. והאי ומחצה הכתוב כאן מיותר הוא וכן לא גריס להא דלעיל:
אין את בעי מקשיא הכין קשי. כלומר דמהדר הש"ס דהא דמקשית לק"מ דכאן לאו טעמא משום לבוד הוא אלא משום דמקום חשוב בעינן שאז הוא ממעט ואם את רוצה להקשות ולפלפל באותו ענין בעצמו בהאי דדופן דלעיל בפ"ק כן אתה צריך להקשות וה"ג לעיל הביא דופן של ז' טפחים וכל שהוא והגביהו מן הארץ ב' טפחים חסר כל שהוא וכגון שהעמיד את הדופן ברחוק טפח מן החבל שעל גביו שאע"פ שיש כאן י' טפחים בין הכל מ"מ איכא למיבעי אם אמרינן לבוד משתי רוחות מכיון שיש כאן חלל למעלה ולמטה ומהו. וקאמר דיבוא הדין הזה כהאי דאמר ר' יוחנן לעיל בפ' הזורק גבי חולית הבור והסלע שהעומד והחלל מצטרפין הן לרוחב ד' טפחים ואפי' בשני חללים מכאן ומכאן ובלבד שיהא העומד מרובה על החלל וה"נ כן שאפי' משתי רוחות אמרינן לבוד: