פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין ו:ח:ט
Penei Moshe on Yerushalmi Eruvin 6:8:9 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 6:8:9) · פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →תני מעשה שהיו מסובין באויר חצר. בני מבוי היו מסובין באויר חצר אחד ולא נשתתפו באותו מבוי וקדשה עליהן השבת ואתא עובדא קומי שמואל כיצד יעשו שהרי צריכין הן להביא התבשילין מבתיהן לכאן ואמר מכיון שהתחילו בתבשיל לאכול מבעוד יום מותר לפי שיכולין לסמוך על הפת שעל השולחן כדמסיק ואזיל דשמעינן כמה מילי מהאי דשמואל:
הדא אמרה ואפי' מסובין באויר חצר. כהך עובדא וכלומר דבדיעבד מותר אפי' העירוב באויר החצר הוא:
והדא אמרה אפי' לא עירבו. בחצרות מקודם שאילו עירבו היה אומר להן יסמכו על העירוב:
והדא אמרה ואפי' לא כיוונו. להפת שעל השולחן שיהיה במקום עירוב שהרי לא אמר להן שיתכוונו לכך:
והדא אמרה נסמכין על שיתופי חצרות בשבת הראשונה מדוחק. שהרי המעשה היה שלא נשתתפו במבוי שאלו נשתתפו א"כ היה החצר והמבוי הכל רשות אחת ומאי הוה מספקא להו:
הדא אמרה שאין ב' רשויות משתמשות ברשות אחת. כלו' והא נמי שמעינן מהאי עובדא שבני אדם שהן משתי רשויות כגון הכא בני מבוי ובני החצר שלא נשתתפו והן שתי רשויות והיו כולן מסובין באויר חצר אחת שהיא רשות אחת ואע"פ כן הוצרכו לשאול מה יעשו ואם יכולין לגמור סעודתן שם שזה ג"כ היה בכלל השאלה אם צריכין הן לילך למקום שהתבשילין הן שם ולגמור סעודתן ומסתמא היו באחד מן הבתים שבאותו חצר ושמע מינה שאין ב' רשויות משתמשות ברשות אחת ואפי' הן עכשיו כולן ברשות אחת: