פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין ו:ג:ד

עשרה ישראל שהיו דרין בבית אחד. לאו דוקא אלא כלומר בחצר אחד ואם לא עירבו ורוצין לבטל רשותן לאחד כל אחד ואחד צריך לבטל רשותו:

עשרה עכו"ם וכו' בחצר אחד. כל אחד ואחד צריך להשכיר רשיתו:

אתא קומי ר' שמואל. המעשה ושרא שיכולה אשתו להשכיר שלא מדעת בעלה:

סברין מימר. דלאו דוקא אשתו אלא אפילו שמשו המשרת שלו או לקיטו הפועל שלו יכולין הן להשכיר רשותו:

הלכה. הוא בידינו שהישראל מבטל רשות ואין צריך להשכיר והעכו"ם משכיר דוקא אבל אינו יכול לבטל רשותו:

ויבטל הוא העכו"ם. ואמאי אין ביטול רשותו מועיל:

חזר הוא בו. חיישינן שמא יחזור בו:

מעתה אפי' משכיר. ניחוש שמא יחזור בו ומשני במשכיר לא חיישינן שהרי אם חוזר א"כ מכאן והילך בגזל הוא משתמש דהא נקיט דמי: