פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין ו:ב:ג
Penei Moshe on Yerushalmi Eruvin 6:2:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 6:2:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →רבי ירמיה בשם רב חצר שיש לה שני פתחים. כלומר שהיא פנימית ויש עוד חצר החיצונה שלפניה והיינו שיש לה שני פתחים אחד שלה שהיא פתוחה להמבוי ופתח השני שהיא פתוחה להחיצונה וישראל ועכו"ם דרין בתוכה בהפנימית:
בישראל את מהלך אחר הרגיל. וזהו הפנימית שהוא קרויה רגיל לפי שיש לה דריסת הרגל על החיצונה ורגילין לצאת ממנה דרך החיצונה ושאינו רגיל קורא להחיצונה שאין לה דריסת הרגל על הפנימית וא"כ זה הישראל הדר בפנימי' מותר הוא להוציא מביתו לחצר דאצלו הולכין אחר הרגיל והיא הפנימית ואין העכו"ם אוסר עליו לפי שאין כאן אלא ישראל אחד עם העכו"ם וכר"א בן יעקב שבישראל אחד אינו אוסר:
בעכו"ם את מהלך אחר שאינו רגיל. וזהו החיצונה וכלומר שאם יש ישראל אחד בחיצונה אתה הולך אחריה לפי שיש להעכו"ם דריסת הרגל על החיצונה וכאילו העכו"ם דר בחיצונה והרי לישראל בן הפנימית יש לו ג"כ דריסת הרגל על החיצונה ונמצא שני ישראלים ועכו"ם שרויים בחיצונה ואוסר על בן החיצונה עד שישכיר העכו"ם רשותו:
היה ישראל מכאן וישראל מכאן ועכו"ם באמצע. שהיו ג' חצרות פתוחות זו לזו וישראל בפנימי' וישראל בחיצונה והעכו"ם באמצעים:
אחד ישראל וא' עכו"ם הולכין אחר הרגיל. לא שיהא העכו"ם אוסר על בן הפנימית קאמר שהרי אפילו אם העכו"ם דר בפנימית עם הישראל אינו אוסר עליו ומכ"ש כשאינו דר אלא באמצע וכן לא לענין איסור על בן החיצונה קאמר דודאי הוא אוסר דמאי שנא אם העכו"ם דר בפנימית או דר באמצע הרי יש להישראל בן הפנימית והעכו"ם לעולם דריסת הרגל על החיצונ' ונמצא ב' ישראלים ועכו"ם שרוים בחיצונה ואוסר אלא לענין הא דמסיק קאמר שאם ביטל רשותו הרגיל כלומר שישראל בן הפנימית ביטל רשותו לישראל בן החיצונה לא הועיל כלום לפי שעכשיו נעשה שאינו רגיל רגיל וכלומר שבאותו ביטול הרשות שביטל בן הפנימית לבן החיצונה הוי כאלו בן החיצונה שנקרא אינו רגיל כאלו הוא ג"כ רגיל ויש לו רשות בפנימית ומה מהני ליה זה להתירו בחיצונה הרי מכל מקום הוי כב' ישראלים ועכו"ם דרים בחיצונה שאין ביטול רשות מועיל במקום העכו"ם:
השכיר רשותו הרגיל. וכן אם השכיר העכו"ם רשותו לבן הפנימית והעכו"ם שהוא באמצע נקרא רגיל שיש לו דריסת הרגל על החיצונה נמי לא הועיל כלום להתיר לבן החיצונה:
נעשה שאינו רגיל רגיל. כלומר הרי זה לא יותר אלא שעכשיו העכו"ם שנקרא אינו רגיל לגבי הפנימית נעשה רגיל שהשכיר רשותו לבן הפנימית ומה מהני ליה לבן החיצונה לעולם הפנימי מותר הוא בפנימית ובן החיצונה אסור הוא בחיצונה שרגלי ב' ישראלים ועכו"ם מצויים בחיצונה ואין כאן תקנה עד שישכיר העכו"ם רשותו לבן החיצונה:
עירב שאינו רגיל. וכן אם עירב בן החיצונה עם בן הפנימית לא הותר הרגיל והוא בן הפנימית בהחיצונה לפי שאין עירוב מועיל במקו' העכו"ם וקמ"ל דלעולם אין תקנה אחרת להתיר בהחיצונה לא לבן הפנימי' ולא לבן החיצונ' עד שישכיר העכו"ם רשותו לבן החיצונה ואז אם עירבו בן החיצונה עם בן הפנימית מותרין הן וכן הפנימית בפנימית לעולם מותר היא וה"ה דהוה מצי לאשמועינן להא אף ברישא היכא שהישראל והעכו"ם דרים בפנימית שאין כאן תקנה אחרת להתיר לבן החיצונה עד שישכור הוא מהעכו"ם רשותו אלא רבותא קמ"ל בסיפא שאפי' העכו"ם דר באמצע וה"א הואיל ואין העכו"ם דר עם הפנימית בחצר אחד מהני במה שמשכיר רשותו לבן הפנימית שנמצא אין כאן אלא ב' ישראלים זה בפנימית וזה בחיצונה וכשעירבו מותרין זע"ז הלכך קמ"ל דלעולם לא מהני עד שישכיר העכו"ם רשותו לבן החיצונה וכדאמרן: