פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין ד:א:ז

ר' זעירא רב הונא. אמרו בשם רב שממה שרצו ר' יהושע ור"ע להחמיר על עצמן דקתני א"כ זאת אומרת שהלכה כר"ג ור"א ב"ע שמה שעשו אינו אלא מצד חומרא שהחמירו על עצמן דווקא ולא להחמיר לאחרים:

אף בדיר וסהר. שלא שבת כלל באויר מחיצות הלכה כר"ג וכראב"ע:

חנניא בן אחי ר' יהושע אמר. לא כך אלא כל אותו היום שהיו בספינה היו דנין אלו כנגד אלו עד שלבסוף בא אחי אבא והוא ר' יהושע והכריע והתקין שתהא הלכה וכו' וכר' יהושע ור"ע בדיר וסהר וכדמסיק ואזיל מה בין דיר וסהר לספינה:

ספינה מפני שמחיצותיה עולות עמה. דמ"מ בתוך מחיצותיה שבתו אבל דיר וסהר לא היה כלל באויר מחיצות בעת ששבת. ור' זעירא אמר טעמא אחרינא דספינה קילא טפי מכיון שתמיד עוקרין אותה מד' אמות אלו ונותנין אותה בד' אמות אלי שתמיד מהלכת היא ולעולם כבתוך ד' אמות היא:

מה נפק מביניהון. להני תרי טעמי:

אם היתה אכסדרה. כלו' אם הספינה היתה כמין אכסדרה שפתוחה מד' רוחותיה ואין לה מחיצות:

על דעתהון דחברייא אסור על דעתיה דר' זעירא מותר. כצ"ל ובספרי הדפוס טעות דמוכח ונתחלף בהא דלקמיה:

אם היה הים גלני. שהיו הגלים של הים גבוהים ומתגברים הרבה עד שאין הספינה יכולה להלך את מהלכה שגלי הים דוחפין אותה לאחור נמי איכא בינייהו:

על דעתון דחבריא מותר על דעתיה דרבי זעירא אסור כצ"ל. ונתחלף בהא דלעיל שהרי לחברייא יש כאן מחיצותיה ולטעמיה דר' זעירא בכה"ג אינה נעקרת מד' אמות אלו לד' אמות אלו:

א"ר זעירא מתניתא אמרה כן ד' אמות שאמרו אינן תחום. כלומר ר' זעירא דקאמר האי טעמא בספינה לשיטתיה אזיל דאמר לעיל ממתניתין דלקמן ש"מ דד' אמות שאמרו תחום הן ואין נותנין לו משני מקומות. ולפיכך אמר בספינה להאי טעמא שהיא נעקרת מאליה מד' אמות לד"א וכעומדת תמיד בתוך ד"א היא: