פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין ג:ג:ג

תמן תנינן. לקמן בפ"ב דסוכה וגרסינן לכולה הסוגיא נמי התם עד היא צדדי אילן:

שתים בידי אדם. שעשה שתי הדפנות על הארץ ואחד באילן שסמכן להאילן להיות האילן דופן שלישי או שתים מן האילן וכו' כשרה הסוכה לימי המועד ואין עולין לה ביו"ט דמשתמש באילן היא:

והכא את אמר עירובו עירוב ומותר לטלטלו. אף על גב דבברייתא אסור לטלטלי קאמר קס"ד השתא דמטעמא דקאמר ר' אחא לעיל דעירובו עירוב משום הואיל וראוי הוא להופכה. א"כ מהאי טעמא מותר לטלטלו בכל יום השבת ולאו בבין השמשות בלבד כדפרישית לעיל אלא דה"ק אסור לטלטלו אם לא הפכה דהוי מרה"י לרה"ר ואם הפכה מותר לטלטלו דאין כאן רה"י הלכך עירובו עירוב שהרי ראוי הוא להופכה וש"מ מיהת דמותר לטלטל כשהפכה ואע"פ שהיא תלויה באילן ולפיכך פריך מאי שנא גבי סוכה דאמרינן אם סמכה לאילן אין עולין לה ביו"ט והכא קאמר בשהפכה מותר לטלטלו והא עכ"פ משתמש באילן הוא:

כאן מלמעלן. גבי סוכה מיירי שסמך הדפנות לראש האילן ונמצא כשעולה לה ביו"ט משתמש הוא בעצמו של האילן ואסור וכאן בכלכלה מיירי שתלאה מן הצד של האילן דלא הוי אלא כמשתמש בצדדים וס"ל להאי תנא דברייתא צדדין מותרים:

הדא ילפא מן ההיא וכו'. כלומר ולפי האי אוקמתא דר' ירמיה מצינו למימר דחדא ילפא מאידך:

שאם היו שתי יתדות. יוצאות מן האילן וסמך אצליהן וסיכך על גביהן שהיא כשרה ועולין לה ביו"ט דהוו להו צדדין וצדדין מותרין וכן ילפינן ההיא דכלכלה מן הדא דסוכה:

שאם היה נתון הכלכלה באיבו של האילן. בראשו שעירובו עירוב מטעמא דבין השמשות ליכא משום שבות אבל אסור לטלטלה בכל היום דמשתמש באילן גופיה הוא וא"כ תנא דכלכלה ותנא דמתני' דסוכה חד תנא הוא:

אמר ר' יוסה. דלא היא דלא תוקמי הברייתא דכלכלה ומתני' דסוכה בתרי טעמי ואליבא דחד תנא אלא בין הכא ובין תמן בסוכה מן הצד הוא דמיירי:

מאי כדון. כלו' וכ"ת מ"ט השתא דהכא שמעינן דמותר והתם קאמר דאסור ל"ק דאתיא כהאי דאמר ר' יעקב וכו' דרשב"א היא הך ברייתא דכלכלה:

דתני רשב"א אומר מותר להשתמש בצדדי הבהמה בשבת. כדאמרינן אליביה לעיל בפ' במה בהמה בהלכה ב' וא"כ היא צדדי בהמה והיא צדדי אילן דחד טעמא וחד דינא אית להו דאינן אלא משום שבות וס"ל דצדדין מותרין והך מתניתין דסוכה אתיא כמ"ד צדדין אסורין דסתמא מיתניא ואפי' סמך הדפנות והסכך לצדדי האילן אין עולין לה ביו"ט: