פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין ג:א:ב

גמ' אמר ר' אחא דר' אליעזר היא. מתני' דקתני בכל מערבין כר"א הוא דאתיא דתנינן תמן לקמן בפ"ז בכל מערבין וכו' דברי ר"א ור' יהושע פליג התם ואמר ככר הוא עירוב:

א"ר יוסי. דלא היא אלא דברי הכל היא מתני' דידן:

מערבין בחצרות ומשתתפין בין בחצרות בין בתחומין. כלומר כל היכא דקתני מערבין בלחוד בתצירות הוא דמיתפרשא וכהאי דקתני התם לר' יהושע ככר באיסר והוא שלם מערבין בו והאי מערבין אעירובי חצרות הוא דקאי דקסבר ר' יהושע בחצרות פת הוא דבעינן:

ומשתתפין. כלומר וכל היכא דקתני משתתפין בהדי מערבין אתה יכול לפרש להא מערבין בין בחצרות בין בתחומין ולר"א אעירובי חצירות נמי קאי ולר' יהושע אעירובי תחומין הוא דקאי וא"כ אתה יכול לפרש מערבין דמתני' כד"ה:

מתני' דקתני בכל מערבין עירובי תחומין וכדפרישנה אליבא דר' יהושע כר"מ הוא דאתיא וכלו' דאף כר"מ מצית לאוקמא דתני כל דבר שהוא נאכל חי בפני עצמו כמות שהוא מערבין בו ואם אינו נאכל אלא עם הפת אין מערבין בו וזהו כר"מ כדמייתי מהאי עובדא דלקמן ומפרשינן לר"מ בכל מערבין על דבר שהוא נאכל חי בפני עצמו הוא דקאמר:

השום והבצלים וכו' דתני בתוספתא פ"ו והתם גריס להא דר' יודה בשם ר' שמעון בן אלעזר:

והושיבו ר"מ בד' אמות שלו. דקסבר אין עירובו עירוב לפי שהבצלים אין דרכן לאכלן חי כמות שהן אלא עם הפת:

אע"ג דר"מ אמר וכו'. סיומא דמילתא היא וכדפרישית דאע"ג דבכל מערבין אוקמינן כר"מ היינו בלבד שהוא נאכל כמות שהוא וזהו דמרבינן בהאי בכל אליבא דר"מ:

הלוף. מין קטניות והקולקוס מין ירק:

על דעתון דרבנן אין מערבין בהן. כלומר אפי' לרבנן אין מערבין בהן שאין דרך לאכלן חיין כלל ואפי' עם הפת: