פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין י:ו:ד

נעץ קנה. ברשות הרבים והקיפו מחיצה כלומר שעשה למעלה מעשרה מקום רחב ארבעה על ארבעה על גבי הקנה וזרק מרשות הרבים לתוכו תחת ההיקף או ע"ג ההיקף דאלו הקיפו במחיצה גמורה ליכא מאן דפליג דהוי רה"י בגבוה ג' ורחב ארבעה אלא כדאמרן:

במחלוקת. תליא מילתא כדפליגי ר' יוסי בר' יהודה ורבנן בברייתא בשבת פ' הזורק והובאה לעיל בפ"ק דשבת דלר' יוסי בר' יהודה חייב דאמרינן גוד אחית מחיצתא ולרבנן פטור דהוי ליה מחיצה שהגדיים בוקעין תחתיה ולא הויא מחיצה ואיידי דאיירי בעניינא דרחב ד' למעלה מייתי להא:

התיב ר' יודן. אמתניתין קאי ואהאי אוקימתא דקאמר תיפתר ביוצא חוץ לג' ושאין בו רחב ארבעה והני תרתי למה לי הרי מכיון שהוא חוץ לשלשה מן הגג לאו כגג הוא:

והתנינן. בגיטין פ"ח בהלכה ג':

היתה עומדת בראש הגג וזרק לה גיטה וכו' אמר ר' אלעזר. כלומר ואמר ר' אלעזר התם עלה מתני' בגג שיש לו מעקה דסופו לנוח שם ושירד הגט לאויר המעקה ושאין לו מעקה בעינן שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג לפי שכל שלשה שסמוך לגג כגג הן אלמא דמיהת שמעינן דאויר שחוץ לג' לעולם לא הוי כגג וכיון דהכא מיירי שיוצא חוץ לשלשה למה לי שאינו רחב ארבעה: