פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין א:י:ג
Penei Moshe on Yerushalmi Eruvin 1:10:3 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Eruvin 1:10:3) · פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →אין שיירא פחות משלשה. ישראלים ואין העכו"ם משלים לשיירא דלאו בר חיובא הוא:
קטן מהו שישלים לשיירא. מכיון שבא לכלל חיוב או לא ולא נפשטה הבעיא:
היך עבידא. מילתא באנפי נפשה וכעין בעיא הוא כלומר למאי דאמרינן דאין העכו"ם מצטרף להשיירא ושואל הש"ס ובכה"ג היך עבידא כגון שהיו שנים בע"ש ועירבו עירוב אחד והיינו בית סאתים אחד ומשום דמותר לטלטל בו קרי ליה עירוב. כלומר כדרך שמותר לטלטל ע"י עירוב ומשמעות לשון עירוב עצמו הוא כן שע"י כך מעורבין הן יחד בהיתר טלטול:
והוסיף. שהרחיב המחיצה יותר מבית סאתים היאך הדין:
כבר נכנסה שבת באיסור. שבשעת הכנסת שבת לא היה להן היתר יותר מב' סאתים ואין להן יותר:
היו שלשה ועירבו שנים עירובין. כלומר יותר משיעור בית סאתים שאינו אלא שיעור עירוב אחד ולאו דוקא שנים עירובין אלא שיעור עירוב אחד לכל אחד ואחד כדלעיל ובא העכו"ם בשבת ופיחת מכשיעור ההיתר שלהן וכגון שלא היה שם בית סאתים פנוי ובא העכו"ם ופינה הכלים משם שעכשיו גרם איסור כדין בית סאתים פנוי וגרם האיסור הוא בלי קלקול המחינה:
כבר נכנסה שבת בהיתר. ושבת הואיל והותרה הותרה מכיון דאיתנהו למחיצות:
מהו ליתן להם שלשה ראשי תורין. ראש תור הוא באלכסון שראש תור הזה נכנס בשל זה והבעיא היא בשנים שמן הדין אין לכל אחד יותר מבית סאתים. ומי נימא דהואיל ונכנס ראש בית סאתים של זה בזה כזה מותרין הן לטלטל אפילו ביותר משני בית סאתים ולא איפשיטא: