פני משה על תלמוד ירושלמי עירובין א:א:כו

עד דאנא תמן. בעוד שהייתי בבבל היה לי הספק הזה וכשעליתי לכאן לא"י שמעתי לר' יסא דאמר משמיה דר"י כזאת האסקופה וכו' דכיון שאינה רחבה ד' הוי מקום פטור לבני רה"י ולבני ר"ה להשתמש עליה ובלבד שלא יחליף חפץ של זה לזה דלא ליחזי כמוציא מרה"י לרה"ר להדיא:

חמי מה אמר. ראה ותדקדק היאך אמר רבי יוחנן דלא אמר אלא בשאין שם רחב ד' דאי ברחב ד' אסורה דהוי רשות בפני עצמה מכיון דגבוה י' ורחבה ד' וה"ה לקורה אם רחבה ד' אסור להשתמש תחתיה:

א"ל והדא היא אמלתרא. כלומר ומאי מדמית לה תחת הקורה לאיסקופה ולא תהא אלא כאמלתרא ושמא אינה מותרת להשתמש תחתיה:

מבוי העשוי לחיים. שרצפו בלחיים מראשו ולפנים:

ארבעה טפחים. דאז לכ"ע לא אמרי' לבוד:

מטלטלין עד החיצון. משום דאין מקום לצרפן ולמחשבינהו כמבוי בפ"ע שיהא צריך לחי אחר להתירו ואם לאו רואין אותו כמצורף והוי כמבוי אחר ואין מטלטלין אלא עד הפנימי:

בשאין החיצון עודף. על הלחיים האחרים אבל אם הוא עודף אזלינן בתריה ולעולם מטלטלין עד החיצון שהוא העיקר וניכר שהוא נעשה להיתר המבוי: