פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ז:א:ח
Penei Moshe on Yerushalmi Demai 7:1:8 (Penei Moshe on Jerusalem Talmud Demai 7:1:8) · פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →תני. בתוספתא (פ"ח) ור' יודה פליג אמתני' ואוסר להתנות מע"ש כדמפרש טעמיה וכי יש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו וס"ל דאף בדמאי הוא כן:
שהוא הולך ולוקח ממקום שלקח זה. בעה"ב המזמינו ומעשרן מה שאכל אצלו מאלו הפירות דממ"נ ליכא חששא אם המוכר הוא נאמן על המעשרות הרי הכל מעושר ואם לאו מפריש מן החיוב על החיוב הוא:
ופריך ויש אדם מפריש על דבר שאינו שלו. דנהי דממין אחד הוא מ"מ היאך יכול זה להפריש על דבר שאינו שלו:
עשו אותו כמוכר פירות טבולין לחבירו. דאם א"א בענין אחר יכול הוא להפריש על דבר שאינו שלו כהדא דתני בתוספתא דמעשר שני (פ"ג):
המוכר פירות טבולין לחבירו. אע"פ שלכתחילה אסור למכור טבל כדתנן לעיל בפ"ה אם אירע שמכר או שבשעת מכירה לא נודע לו שהן טבל ואח"כ נזכר שטבולין הן הרי זה רץ אחריו ומתקנו:
לא מצאו. להלוקח אם ידוע שהפירות קיימין מעשר עליהן משלו ואע"פ שהטבל שמכר אינו שלו הואיל ואין כאן תקנה אחרת מעשר וה"נ בהא דלעיל כן:
ואם לאו. שכבר נאכלו תו שאבדו א"צ לעשר עליהן ואם ספק הוא מעשר עליהן משלו:
וקורא שם למעשרותיהם. כלומר הרי הספק הזה כשאר ספק מעשרות שדין המעשרות כגון מעשר ראשון ומעשר עני קורא להן שם וא"צ להפריש שהמוציא מחבירו עליו להביא הראיה: