פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה:ה:ו

גמ' ר' ירמיה בעי. אפילו השביח לו מקחו. אסיפא דמתני' קאי דקתני נאמן הסיטון לומר משל אחד הן אם אפילו זה הלוקח השביח לו מקחו שלקח ממנו בראשונה כדי לנסותו וכדמפרש ואזיל שאמר לו אינון חטייא דזבנית מינך אתמול טבין הויין יותר מאלו אינון שלקחתי ממך היום והלה אומר לו של אחד הן אי אמרינן דאפילו בכה"ג נאמן הוא ולא איפשטא הבעיא:

תני בתוספתא (פ"ה) ושם היא שנויה בהיפך הא אם אינו מכיר אותה החבית לא בדא. אמרינן שיעשר מפעם ראשונה על השניה או איפכא:

הדא דתימר באלין אידיתיקרימה. מל' יין הקרים כלומר ולא שנו אלא באלו החבית שהיין קרום על פיהם ואין דרך שיריקו היין כזה מחבית אל חבית שלא יתקלקל היין שבחבית אחרת:

כרם באילין שפייא. שהחביות הן מלאיי מיין שפוי ויפה:

אורחא מפנתון אלין לגוא אלין. הדרך הוא שמפנין ומריקין היין מאלו לתוך אלו לאחר שנחסרו שופכין מחבית זו אל חבית אחרת כדי למלאות אותה ואפילו אינה אותה החבית שלקח בראשונה אני אומר שהוריקו אותו היין בעצמו לתוך חבית אחרת: