פני משה על תלמוד ירושלמי ביצה ה:ב:ט

טיפוח. קרי מה שהוא עושה לרצונו:

חד אמר הכין שרי. היה מראה אם עושה הוא כן שמטפח לאחורי ידיו והוי כלאחר יד שרי והכן אם מטפח מקמי ידיה אסור:

וחורנא. ואחרינא אמר בין מקמי ידיה ובין לאחורי ידיה אסור:

ולא ידעין. מי הוא האוסר ומי המתיר לאחורי ידיה. אלא מן מה דאמר ר' יונה יש זקנים בימינו שהיו מטפחין לאחורי ידיהון בשבתא הוי ר' יונה דהוא אמר הכין שרי והכין אסור:

רבי הוה מסב. היה משיא לר"ש בריה ובסעודת הנשואין היו מטפחין לאחורי ידיהון בשבת לשמחה:

רבותינו הותרה בשבת. בתמיה דס"ל הכין והכין אסור:

מי הוא זה שבא לרדותינו. להוכיחנו בתוך בתינו. ואית דאמרי שכך אמר רבי מי הוא זה שבא לצנעינו למחאות אותנו:

שמע ר"מ קליה. דרבי שהיה כועס על כך וערק משם:

נפקין. בני הנשואין:

פריי בתרי' מיפרי. היו רוצין אחריו במרוצה להחזירו ובהדי דערק אפריח רוחא פיקלייה. הסודר שלו מעל צווארי' דר"מ והצין רבי מן החלון וראה צוארו דר"מ:

אמר לא זכית אנא לאורייתא וכו'. על דרך ועיניך רואות מוריך שבכך אתה זוכה למאור החכמה של התורה:

אצבעתיה דרבי מן גולגיקין דידיה. מן הבית יד שהיה תמיד על ידיה דרבי וזהו אמרם למה נקרא רבינו הקדוש שמעולם לא הניח ידו מטיבורו ולמטה וכי האיך אפשר זה אלא שהיה תמיד מכוסה בבית ידו ובלא בית יד לא היה נזהר בכך: