פני משה על תלמוד ירושלמי ביצה ג:ג:ב

גמ' ר' בא בשם רבנן דתמן. מבבל:

שחטה וכו'. גרסי' להא לעיל בברכות בפ' הרואה בהלכה ג' ולאו בי"ט קאי אלא איידי דאיירי במסוכנת מייתי להא דאין חוששין לחומרא:

ואכלו זאבים וכו'. ואין כאן לבודקן ושמא היה נמצא בהן איזה ספק טריפה אפ"ה כשירה:

לכושר. בחזקת כשרות:

וחש לומר שמא ניקבו. אע"ג דכבר קאמרי שחזקת בני מעיים לכושר מ"מ פריך אם אתיליד איזה רעותא כגון שהחזירן כשהן נקובים ניחוש שמא ניקבו בתחלה היו ועלה קאמר דאפ"ה אין חוששין ותלינן בזאב דחזקת בני מעיים כשרין הן ובכל מקום דאיכא למיתלי תלינן:

תני. בברייתא:

אבל מביאה הוא על גב עורה. כלומר עם עורה דאע"ג דאין העור ראוי היום אפ"ה מטלטלין העור אגב בשרה וכדמפרש ואזיל כיצד הוא עושה משייר ממנה אבר אחד ואינו מפשיטו ואגב האבר מביאו להעור עמו: