פני משה על תלמוד ירושלמי ביצה א:ו:ג

ב"ש אומרים וכו' שוין שלא יגרדנו. אע"פ שב"ה מתירין שיגביהנו מודים שצריך ליזהר שלא יגרד את השער מן העור על ידי שמגביה אותן:

מה אנן קיימין. פלוגתייהו בעור אם במחובר לו הבשר שעליו א"כ כגופו הוא ופשיטא דמותר:

אם בפרוש וכו'. כלומר אי מיירי בפרוש הבשר ממנו אלא שמונח עליו וקמ"ל דאף ב"ש מתירין להגביהו מפני הבשר שמונח עליו א"כ הדא היא דאמר ר' יעקב וכו' דיסקיא שק שיש בתוכה מעות נותן עליה ככר ומטלטלה אגב הככר וה"נ מטלטל העור אגב הבשר שעליו:

כהדא. עובדא:

אנטיכי. הוא כלי המוזכר לעיל בפ' כירה והוא כבד ונפל על ר' ירמיה בשבת:

וחשבון עליה ורימונה. ובאו אנשים וחשבו מה לעשות ולבסוף הרימוהו אותו ממנו ואע"פ שאין לטלטלו אגב כובדו. ולא שהלכה כר' הושעיה ותאמר שעשו כדקאמר ר' הושעיה בדיסקיא אלא בשביל שלא יסתכן ר' ירמיה הרימו אותו ממנו:

שוין שלא ימלחנו. להעור מפני שהוא כמעבד:

בשר לצלי. כלומר אבל מעט מלח כמליחת בשר לצלי מותר ליתן ולמלוח עליו דכה"ג לא מיחזי כעיבוד:

מולח הוא אדם. בי"ט:

דבר מרובה. חתיכה גדולה ואע"פ וכו':

ר' אחא. אמר הכי הורה רב שע"י הערמה מותר שהוא מולח כאן מעט וכאן מעט כלומר לזה אני רוצה עדשהוא מולח את כולו: