פני דוד, ויקרא, אמור ז

וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיהוָה־רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין:

ומנחתו שני עשרונים סלת. כבש העומר הוכפל מנחתו בסלת הטעם כי העומר בא כדי שיתברכו התבואות והוא בא משעורים והחיטים צריכים ברכה לכן נצטוינו להקריב עם כבש העומר שני עשרונים סלת חיטים אחד מנחת הכבש כמשפטו ואחד כדי שיתברכו החיטים כי החיטים והשעורים כוללים כל מיני תבואה וזה לפי הפשט אבל יש טעם נכון על דרך האמת. הרדב"ז בתשובותיו כתיבת יד סי' שני אלפים ש"י: