פני דוד, ויקרא, בהר - בחוקותי ד

וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה:

והיה ערכך. פירש"י כפל הכפין לא ידעתי וכו' והרא"ם תמה עליו ע"ש באורך ולק"מ דאפי' כפי סוגית הש"ס ערכו וערכה הול"ל ותו בשדה אחוזה מאי איכא למימר אמנם יש לישב דכלהו קראי בכהן משתעו וקאי לכהן אם הוא דבר קצוב בתורה מצוה עליו שיעריכנו כך ואם אינו קצוב בתורה יעריכנו כפי שיוויו הרדב"ז בתשובה (כתב יד) סי' שני אלפים קפ"ו:

ורש"י כתב שהאשה בזקנותה בערכין היא חשובה יותר מאיש זקן ע"ש ואפשר דהטעם כי האשה בזקנתה חדל להיות לצר"ה ארח ופסקה הסט"א מקרבה ותתום חלאתה ופסקה זוהמתה ממנה אשר הן קדם היתה משכן לסט"א כמו שאמר רבינו מהרח"ו זצ"ל בדרשותיו (כתב יד) פרש' תזריע ולכן האשה שהזקינה אלהים חשב"ה. אכן האיש בזקנותו כשל כחו חלושי שיב"ה וכח אין לעבוד עבודה ולעסוק בתורה כמו כאשר היה כחו במתניו לכן לזקוניו יוצא בגרעון ומך מערכו ודוק: