פני דוד, בראשית, וישלח יז

יִּשָּׂא אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַנָּשִׁים וְאֶת־הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר מִי־אֵלֶּה לָּךְ וַיֹּאמַר־הַיְלָדִים אֲשֶׁר־חָנַן אֱלֹהִים אֶת־עַבְדֶּךָ:

אפשר במ"ש ס' חסידים סי' תע"ז דאם מתה אשתו ויש לו בנים לא ישא אחותה דאחד ממאה הוא שזוכה להיות לו בנים משתי אחיות ע"ש וז"ש מי אלה לך שתי אחיות והשיב הילדים וכו' כלומר הביטה וראה דיש לי בנים משתיהן דזה רחוק מאד ודרך חנינה חנן אלהים את עבדיך דמי הזוכה להיות לו בנים משתי אחיות וזה מורה דמאת ה' היתה זאת הזיווג והילדים דלא עביד ניסא לשקרי והטעם זקף גדול שהוא במספר כ"ו כידוע רמז לו שם המיוחד דכלו רחמים ודוק: