פני דוד, בראשית, וישלח טו

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל־נָא אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל־כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים־וַתִּרְצֵנִי:

יש לדקדק דהו"לל תקח מנחתי מידי ואמאי אמר ולקחת ואפשר דרצה לרמוז דלא לבד הפעם הזו יקח רק תדיר ויעקב נתן לעשו ובניו ג"כ זה יתנו לזרעו ולכן אמר ולקחת לו' לקחת ולקחת כאומרם רבותינו זכרונם לברכה ע"פ ויתן לך יתן ויחזור ויתן. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה שהפריש מעשר ממקנהו ונתן לו וזהו המנחה אשר שלח לו ובמעשר נאמר השקיפה ממעון קדשך וברך וז"ש כי ע"כ ראיתי פניך כראות פני אלהים שמפרישין מעשר והקב"ה מברכן גם אני ראיתי פניך במעשר. ותרצני כביכול כמו שהוא ית' מתרצה במעשר ועיין לעיל אות ז' ולקמן אות י"ט: