פני דוד, בראשית, ויצא כא

וַתֹּאמֶר אֶל־אָבִיהָ אַל־יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי־דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת־הַתְּרָפִים:

מסרה. לוא אוכל לקום מפניך אם לוא יגיד ונשא עונו. אפשר במ"ש בזהר הקדוש דהגם דרחל אמנו זי"ע כיונה להפריש אביה מע"ז עכ"ז לפי שציערתו מתה בלידת בנימין ע"ש דף קס"ד. וז"ש לוא אוכל וכתיב בוי"ו אלף לרמוז דהסברא לא אוכל שצריכה היתה לומר לא אוכל להפרישו מע"ז. אך כתיב בוי"ו דבהיותו אביה היתה צריכה לו אוכל שלא לצערו. ולפי שאמרה לא אוכל והטמינה התרפים נענשה וזהו אם לוא יגיד ונשא עונו כמו שאמר בזהר: