פני דוד, בראשית, ויצא יט

וְעָנְתָה־בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי־תָבוֹא עַל־שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כֹּל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים־גָּנוּב הוּא אִתִּי:

מסרה. וענתה בי צדקתי ביום מחר אל תתהלל ביום מחר. אפשר שאדם שעשה צדקה אם יאמר לאחרים וענתה בי צדקתי ביום שהוא עה"ב שנקרא עה"ב יום וגם נקרא מחר כמשז"ל ולמחר ליטול שכרם בעבור שגלה מעשיו נענש והפסיד וזהו אל תתהלל ביום מחר לעה"ב כי מענישים אותו. או אפשר בסגנון זה אימתי וענתה בי צדקתי כשלא תשבח עצמך וזהו אל תתהלל ביום מחר אז יכול לבטוח וענתה בי צדקתי. א"נ אפשר כי גם שיעשה האדם צדקה לא ידע אם עלתה לרצון או אם היה איזה פניה והרהור וכיוצא וז"ש וענתה וכו' כלומר אם כה תאמר וענתה. אני אומר אל תתהלל דמי יודע מה פגמת: