פני דוד, בראשית, וישב י

וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל־הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין־יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת־בְּגָדָיו:

וישב ראובן אל הבור. אז"ל היכן היה שהיה יושב בשקו ותעניתו ואפשר לרמוז כי תיב' וישב הר"ת נוטריקון שהיה יושב בשקו ותעניתו. וטעם ראובן כי הוא בלבל יצועי אביו בטענת כי השבטים י"ב ולמה רוצה להוליד עוד ועתה שנמכר יוסף והוא סבר שנאבד גדול צערו והכיר חטאו דחסרו להו השבטים ואם לא בלבל הוא יצועי אביו היה משלים אותו הילד הנולד מבלהה ולכן אמר הילד איננו ואני אנה אני בא על חטאי: